פרשת השבוע פרשת וישב הרב יהושע ויצמןכסלו ה'תשס"א

כל הזכויות שמורות לישיבת מעלות. הקובץ מופיע באתר הישיבה www.yesmalot.co.il
מעובד ע"פ שיעור מפי ראש הישיבה. ערך: מנחם ויצמן.



ישראל בעליה מתמדת


פתיחת הפרשיות העוסקות בתולדות יעקב שונה מפרשיות התולדות האחרות. אצל יצחק, ישמעאל ועוד נפתחת הפרשיה במילים "ואלה תולדות"1, ורק אצל יעקב מתחילה הפרשה אחרת: "וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען, אלה תולדות יעקב".
נראה שהתורה מקבילה את תולדות יעקב לתולדות עשו, כדי לעמוד על הבדלים מהותיים ביניהם2:

וישב עשו בהר שעיר עשו הוא אדום.
ואלה תולדות עשו אבי אדום בהר שעיר

ולעומת זאת3:

וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען.
אלה תולדות יעקב יוסף בן שבע עשרה שנה...


עשו הוא אבי אדום - כבר בשלב זה הוא עומד בראש אומה.
יעקב עדיין מתלבט בקשיי הקמת משפחתו.
עשו מייסד אומה - "אבי אדום", הוא עומד לעצמו.
יעקב יושב "בארץ מגורי אביו" - הארץ אינה קרויה על שמו והוא עדיין נתלה באביו ואינו עצמאי.
עשו - אומתו מסודרת ומאוחדת "ואלה אלופיהם הוא אדום"4.
יעקב, לעומתו, מטופל בבנו יוסף ובאחיו הנאבקים ביניהם שנים רבות.
כך היא דרכו של עולם - אומות העולם מגיעות חיש מהר לשיא גדלותם, ללא יסורים וקשיים רבים, וישראל, מתנהל לאיטו שנים רבות, ועד אז דרכו מלאה יסורים ונסיונות.
נראה כי שאלה זו עמדה גם בפני חז"ל שדרשו בזוה"ק בתחילת הפרשה על ההבדל בין יצר הטוב ליצר הרע, שיצר הרע מגיע לאדם מיד עם הוולדו, ויצר הטוב מצטרף אליו מאוחר יותר:

ר' חייא פתח ואמר, "רבות רעות צדיק וגו'" כמה מקטרגים יש לו לאדם מיום שנתן לו הקב"ה נשמה בעולם הזה. דכיון שיצא האדם לאויר העולם, מיד נזדמן יצר הרע להשתתף עמו, כמו שלמדנו, שכתוב, "לפתח חטאת רובץ", כי אז נשתתף עמו היצה"ר.
ובוא וראה, שכן הוא, כי הבהמות, מיום שנולדו, כולן שומרות את עצמן ובורחות מאש ומכל מקומות הרעים. והאדם, מיד בא להשליך עצמו לתוך האש, והוא משום שהיצה"ר שורה בתוכו, ומיד מסיתו לדרך רע.

האדם, בניגוד לבהמות, אינו מוכן מטבע ברייתו לנסיונות החיים. הוא מוכן לכך רק כאשר הוא מגיע לבגרות. כך גם ישראל, זמן רב עובר עד שמגיעים להיות אומה שלימה, החיה את חייה העצמאיים.
כיון שלישראל יש עוצמה רוחנית פנימית שצריכה לצאת אל הפועל, צועד הוא לאט ומתגבר על מכשולים, וכל שלב - נקנה בעמל ובמאמץ.
אולם - זהו גם סוד הניצחון על עשו. האומות - באות מהר ונופלות מהר, מגיעות לשיא גדולתן ומיד יורדות מעל בימת ההיסטוריה. דוקא ישראל, ההולכים לאט, מגיעים בסופו של דבר להוביל את העולם אל יעודו.

ואני אתנהלה לאטי לרגל המלאכה אשר לפני ולרגל הילדים עד אשר אבוא אל אדוני שעירה.
ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו והיתה לה' המלוכה.



להרחבה בנושא עם ישראל והעמים ניתן לקרוא את שיחת המוסר על קופים ואנשים המופיעה באתר בעמוד השיעורים.




1 כ"ה, י"ב, י"ט
2 ל"ו, ח'-ט'
3 ל"ז, א'-ב'
4 ל"ו, י"ט


-------------------------------------------------------------------------------------------