פרשת השבוע פרשת בשלח הרב יהושע ויצמן שבט ה'תשס"א

כל הזכויות שמורות לישיבת מעלות. הקובץ מופיע באתר הישיבה www.yesmalot.co.il
מעובד ע"פ שיעור מפי ראש הישיבה. ערך: שמחי שרון.


יציאת מצרים

"ויהי בשלח פרעה את העם וגו'" במדרש1 שואלים: "וכי פרעה שלח? (והלא) בלעם אמר 'אל מוציאם ממצרים'". מכאן משמע שהקב"ה הוציאם ולא פרעה שלחם.
ר' צדוק מלובלין2 שואל על המילה "ויהי" הרי כל מקום שנאמר "ויהי" אינו אלא לשון צער3. ואמנם במדרש רבה דקדקו שפרעה צווח 'וי' על יציאת ישראל מרשותו. וצריך ביאור על מה היה צערו של פרעה.
ונראה ששני הפסוקים הראשונים בפרשה עד המילים "וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים" הם לשון צער ומבטאים בעייתיות ביציאתם ממצרים.

ובזוה"ק4 הקשו:

ר' יהודה אמר מה השינוי, כשהיו ישראל מצרים כתוב 'שלח את עמי' 'בני בכורי ישראל' אעפ"י שבעת ההיא לא היו נמולים ולא נקשרו בו כראוי וכאן שהיו נימולים ועשו פסח ונקשרו בו קורא אותם 'את העם'? אלא משום ערב רב ההוא שנדבקו בהם ונתערבו עמהם קורא אותם את העם סתם כמו שאתה אומר 'ויגף ה' את העם' 'ויקהל העם על אהרן' 'וירא העם כי בשש משה' וכן כולם.

ועוד קשה שבהמשך אמרו "וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים" "ובני ישראל יוצאים ביד רמה". אז מדוע הכתוב שינה לשונו?

ידוע מה שדרשו חכמים ש"העם" אלו הערב רב ו"בני ישראל" אלו המיוחסים שבהם.
ועל כך מדויק "ויהי בשלח פרעה את העם" - שאת אלו היה צריך פרעה לשלח, ואילו על בני ישראל נאמר "וחמושים עלו בני ישראל ממצרים" מעצמם עלו מזוינין, מזורזים ונכונים לבצע תפקידם.
לשון "העם" המתיחס לערב רב מתבארת על פי ה"אור זרוע"5 שפירש את הביטוי "עם הארץ" מלשון גחלים עוממות, שאין בהם אור תורה.
וכך יש לבאר את הפסוק: "ויסב אלהים את העם דרך המדבר ים סוף וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים" העם - היה צריך להסב אותו פן יראה מלחמה, ואילו בני ישראל עלו מעצמם חמושים לעשות רצון קונם.
כך היא דרכה של גאולת ישראל, שכיון שיש בה אור גדול הזוקק כלים גדולים והכנה מרובה לכן יש בהם חלק מאיר בהם אור תורה, אלא כדי שלא יסנוור את האנשים, יש את ה"עם" אשר אורו "הועם" והם מעמעמים את האורות עד שיהיו כולם יכולים לקולטם.

"ויסב אלהים את העם דרך המדבר ים סוף" ודרשו במכילתא6:

"ויסב אלהים את העם..." - ר' אליעזר אומר בדרך כדי ליגעם שנאמר (תהילים קי"ב) 'ענה בדרך כחי קצר ימי וגו''. המדבר כדי לצרפן שנאמר (דברים ח') 'המוליכך במדבר הגדול והנורא'. ים סוף כדי לנסותם שנאמר (תהילים ק"ו) 'אבותינו במצרים לא השכילו נפלאותיך וגו''. ר' יהושע אומר דרך כדי ליתן להם את התורה שנאמר (דברים ה') 'בכל הדרך אשר צוה ה' אלהינו אתכם תלכו' ואומר (משלי ו') 'כי נר מצוה ותורה אור'. המדבר כדי להאכילם את המן שנאמר (דברים ח') 'המאכילך מן במדבר וגו''. ים סוף כדי לעשות להם נסים ונפלאות שנאמר (תהילים ק"ו) 'שכחו אל מושיעם עושה גדולות וגו'' ואמר שם 'ויגער בים סוף ויחרב ויוליכם בתהומות כמדבר'.

ויש לבאר את המחלוקת כך: ר' אליעזר אומר שבישראל נמצאת הרוח האמיתית, ורק הקליפות הן שמעכבות וצריך לשברן ולכן על ידי שמייגע אותם הקב"ה ומצרפן ומנסה אותם, מתגלה התוך שלהם, שהוא בחינת "בני בכורי ישראל". ור' יהושע אומר שצריך ישועה מלמעלה - תורה, מן וניסים כדי להוציאם מן הכח אל הפועל. ר' אליעזר תולה את הגאולה בתשובה ור' יהושע תולה אותה בישועה ניסית.
ומקבילה מחלוקתם כאן לדעותיהם מתי נברא העולם. ר' אליעזר אומר "בתשרי נברא העולם"7, הטבע הוא אלוקי והוא השלמות, והכל בא כדי לחשוף את השלמות הזו. גם התורה אינה אלא גילוי לשלמות הטבעית. ור' יהושע אומר "בניסן נברא העולם" - הנסים של יציאת מצרים וגילוים המיוחד של ישראל הוא עיקר הבריאה והוא המגלה את הפנים הרוחני. כמו כן רמוזה מחלוקתם בשמותיהם: ר' אליעזר - האל יעזור לנו, ר' יהושע - הישועה תגיע מלמעלה. ודו"ק.




1 שמו"ר פרשה כ', ג'.
2 'פרי צדיק' אות ו'.
3 מגילה י' ע"ב.
4 זוהר בשלח דף מ"ה ע"ב.
5 מובא ב'פרי צדיק' אות ה'.
6 הקדמת המכילתא לפרשת בשלח.
7 ראש השנה י' ע"ב.


-------------------------------------------------------------------------------------------