פרשת השבוע פרשת תולדות הרב יהושע ויצמןכ"ט בחשון ה'תשס"ב

כל הזכויות שמורות לישיבת מעלות. הקובץ מופיע באתר הישיבה www.yesmalot.co.il
מעובד ע"פ שיעור מפי ראש הישיבה. ערך: מנחם ויצמן.



"וישמור משמרתי, מצוותי חוקותי ותורותי"


בפרשת השבוע נאמר ליצחק שישאר בארץ והקב"ה ישמור עליו בזכות אברהם1:

עקב אשר שמע אברהם בקלי וישמר משמרתי מצותי חקותי ותורתי.

הפירוט הרב של דברים אותם שמר אברהם אבינו עורר את חז"ל לדרוש את הפסוק2:

"וישמור משמרתי מצותי חקותי ותורתי" ר' יונתן משם ר' יוחנן אמר אפי' הלכות עירובי חצרות היה אברהם יודע. 'תורותי' שתי תורות, שקיים אפילו מצוה קלה שבעל פה. ר' סימון אמר אפילו שם חדש שעתיד הקב"ה לקרוא לירושלים היה אברהם יודע, דכתיב (בראשית כ"ב): 'ויקרא שם המקום ה' יראה' וכתיב (יחזקאל מ"ח): 'ושם העיר מיום ה' שמה', וכתיב (ירמיה ג'): 'ביום ההוא יקראו לירושלים כסא ה' '. רבי ברכיה אמר בשם ר' יהודה אין כל יום ויום שאין הקב"ה מחדש הלכה בבית דין של מעלה, מאי טעמיה (איוב ל"ז): 'שמעו שמוע ברוגז קולו והגה מפיו יצא' ואין הגה אלא תורה כענין שנאמר (יהושע א'): 'והגית בו יומם ולילה'.

במדרש אחר3 הוסיפו חז"ל "אותן הלכות היה אברהם יודע".
ננסה לעיין מעט בדברי המדרש, ולהתבונן בתיאור דמותו של אברהם אבינו העולה ממנו.

"אפילו הלכות עירובי חצרות היה אברהם יודע". מהו המיוחד במצות עירוב שאותה דוקא מציינים חז"ל?
השורש ע.ר.ב. מסמל ערבוב, כדברי הראב"ע4:

ערב - קרוב מטעם חשך ונקרא כך שנתערבו בו הצורות.

הערבוב הוא סמל החושך, שכן הדברים אינם נמצאים במקומם. אין יחס נכון בין החלקים השונים.
העירוב תפקידו הפוך בדיוק5:

אמר רב יהודה אמר שמואל המקפיד על עירובו אין עירובו עירוב, מה שמו - עירוב שמו.

ומסביר רש"י:

המקפיד על עירובו - אם יאכל אחד מבני חבורה את הפת שנתן הוא.
עירוב שמו - שיהו כולן מעורבין ומרוצין בו, שלא ימחה זה בחבירו, אלא שותפות נוחה ועריבה.

העירוב נועד כדי לחבר בין האנשים, ולגרום שכולם יהיו שמחים. העירוב נותן עריבות, ולא ערבוב. עד דורו של אברהם אבינו היה העולם הולך ומתערבב, הולך ומתרחק מן הסדר שבו נברא. דור המבול, שבו השחית כל בשר את דרכו, דור הפלגה שבו בלל הקב"ה את שפת כל הארץ, העולם הולך ומתרחק ממקורו.
אברהם אבינו מחזיר את העולם לסדר, נותן לכל דבר את מקומו, לאור האמונה בה' בורא העולם ומנהיגו.
חז"ל באים לבטא זאת באומרם שאברהם ידע הלכות עירובי חצרות. אברהם ידע את המקום הנכון שיש לכל דבר, שבו ימלא את תפקידו בצורה המלאה. "לא תקנו עירובי חצירות אלא מפני דרכי שלום" (ירושלמי).

"אפילו שם חדש שעתיד הקב"ה לקרוא לירושלים היה אברהם יודע". מובן, שאין חידוש אצל הקב"ה, ואין שם של ירושלים שהקב"ה "מחדש" שלא היה ידוע לו קודם. נראה שכוונת המדרש היא, שהבחינה הרוחנית של ירושלים יוצרת בכל יום שם חדש מתוך המפגש שלה עם המציאות.
כאשר ירושלים של מעלה נפגשת ומתחברת עם ירושלים של מטה, נוצרת הופעה חדשה של ירושלים. השינויים במציאות, בתפקידה של ירושלים בכל דור, במקום שהיא תופסת בעם ישראל ובעולם כולו, יוצרים לירושלים שם חדש בכל דור. אינה דומה ירושלים של דוד ושלמה לירושלים שפגש הרמב"ן כשעלה לארץ, ולירושלים שפגש דורנו לאחר שחרורה במלחמת ששת הימים. שם חדש נקרא לירושלים בכל דור. כשחז"ל אומרים שאברהם ידע את שמותיה המתחדשים של ירושלים, פירוש הדבר הוא שלאברהם היה הכח לקלוט את המציאות על כל גווניה ושינוייה ולאחד אותה אצלו. אברהם לא חי רק את הבחינה שהיתה בדורו, אלא קלט מן המציאות גם את מה שעתיד להיות. כל שינויי המציאות היו אצל אברהם והוא כלל אותם בחייו ובעבודתו את ה'.

כך גם בענין ההלכות. המפגש של העקרונות הרוחניים עם המציאות מוליד הלכה חדשה בכל יום, מוליד יישום שונה של העקרונות.
אינה דומה תפילה בגלות לתפילה בארץ ישראל, ואינה דומה תפילה של קהילה פרטית לתפילה לאומית, וכך גם בכל שאר העקרונות הרוחניים המתיישמים ומופיעים בכל דור בהופעה חדשה על פי המציאות.
גם כאן מתבטאת היכולת של אברהם בקליטת המציאות על עומקיה, רבדיה ושינוייה, שמבוטאים בדברי חז"ל שאברהם ידע את כל ההלכות שעתידות להתחדש.
באופן כללי רצו חז"ל לומר שאברהם הגיע בדעתו אל העקרונות הבונים את המציאות וידע איך העקרונות צריכים להתיישם במציאות. הוא כלל בעצמו את כל דרכי החיים של הדורות, "דור דור ודורשיו" דור דור ודרכי חייו.




1 בראשית כ"ו, ה'.
2 בראשית רבה פרשה ס"ד, ד'.
3 שם, פרשה מ"ט.
4 בראשית א', ה'.
5 עירובין מ"ט ע"א.


-------------------------------------------------------------------------------------------