דור דור ומנהיגיו
אל קהילה יהודית טיפוסית לפני כמאתיים שנה מגיע אדם ובפיו בשורה: בקרוב נעלה כולנו, כל אנשי הקהילה, לארץ הקודש, נשב שם איש תחת גפנו ותחת תאנתו ונעבוד את ה' בשמחה. אלא, מוסיף אותו אדם, דבר זה ידרוש שינוי מהותי בסדרי הקהילה. בארץ ישראל נהיה עובדי אדמה, בארץ ישראל נחיה כעם ולא כקהילה בודדת ולכן יהיה שינוי בסמכויות של ראשי הקהילה. הרב שוב לא יהיה הפוסק האחרון בכל עניין ודבר. נצטרך אנשי מקצוע שיפקחו על חיי העם. במקום "חברת ביקור חולים", נקים "משרד הבריאות", ובמקום "קופת גמ"ח" נקים את "המוסד לביטוח לאומי". בראש המוסדות האלה נעמיד אנשי מקצוע, שאת כישוריהם, הנדרשים לביצוע תקין של תפקידם, רכשו לאו דווקא ליד הסטנדר בבית המדרש.
יתכן שדבר זה יגרום, לפחות בשלב הראשון, ירידה ברמה הרוחנית של עם ישראל, אבל אנו נדרשים לעשות זאת, יחד עם הדאגה לאומה ולדרגתה הרוחנית.
כיצד היינו עונים להצעה כזו?
הצעה זו איננה כה היפוטתית. לפני כניסת עם ישראל לארץ, בדור המדבר, היה מצב דומה מאוד בעם ישראל. דור המדבר, דור דעה, הולך להיכנס לארץ, דבר המחייב שינוי מערכתי. לא עוד לימוד תורה מפי משה, לא עוד עמוד הענן והמשכן בקרב המחנה. כל שבט הולך למקומו, שנים ארוכות של מלחמות מצפות לעם ישראל, ושינוי זה יגרור גם שינוי בהנהגה – הנהגת דור המדבר איננה מתאימה לארץ ישראל.
כיצד הגיבו המנהיגים באותו דור?
אומר על כך הזוהר הקדוש1:
וישלח אותם משה וגו'. כלם אנשים. כלהו זכאין הוו ורישי דישראל הוו, אבל אינון דברו לגרמייהו עיטא בישא. אמאי נטלי עיטא דא? אלא אמרו אי ייעלון ישראל לארעא, נתעבר אנן מלמהוי רישין וימני משה רישין אחרנין. דהא אנן זכינן במדברא למהוי רישין, אבל בארעא – לא נזכי. ועל דנטלי עיטא בישא לגרמייהו מיתו אינון וכל אינון דנטלן מלייהו.
תרגום: כולם צדיקים היו וראשי ישראל היו, אבל הם נטלו לעצמם עצה רעה. למה נטלו עצה זאת? אלא אמרו אילו יכנסו ישראל לארץ נעבור מלהיות ראשים, וימנה משה ראשים אחרים, שהרי אנו זכינו במדבר להיות ראשים אבל בארץ לא נזכה, ועל שנטלו עצה רעה לעצמם מתו הם וכל אלו שלקחו דבריהם.
המרגלים הבינו כי הכניסה לארץ תגרור אחריה שינוי בהנהגה, והם לא חפצו בכך, ועל כך נענשו.
השינוי הנדרש איננו מצב של בדיעבד. זוהי הצורה הנכונה בה עם ישראל צריך לחיות בארצו. חיי עם על כל המשתמע מכך – צבא, כלכלה, מקצועות שונים ומגוונים, משרד החוץ ומשרד הבריאות. הפיתרון איננו בהכשלת הכניסה לארץ.
על ההנהגה הפורשת להבין את שינוי התקופה, ולנסות לגרום לכמה שפחות זעזועים במעבר מדור לדור.
אין הכרח ששינוי ההנהגה יגרור אחריו עזיבת התורה. דבר זה תלוי בשותפותם של אנשי התורה במהלך המתרחש, בהבנתו את הדור ואת אתגריו ובהתאמתם את הופעת התורה לחייו של הדור.
1 חלק ג' פרשת של"ח דף קנ"ח עמוד א'.