פרשת השבוע פרשת וירא הרב יהושע ויצמןי"ח בחשון ה'תשס"ג

כל הזכויות שמורות לישיבת מעלות. הקובץ מופיע באתר הישיבה www.yesmalot.co.il
מעובד ע"פ שיעור מפי ראש הישיבה. ערך: מנחם ויצמן.



כופין על מידת סדום


פרשת השבוע מספרת את סיפורה של סדום.
נראה, כי רשעת סדום היא שלב נוסף בהדרדרות העולם, והיא מהוה המשך לדור המבול ולדור הפלגה. ננסה להבין את עניינה של סדום לאור שרשרת החטאים.

'אני חומה ושדי כמגדלות'. אמרה כנסת ישראל אני איני כדורות הראשונים. לא כדור המבול ולא כדור הפלגה ולא כאנשי סדום. כי חכמים יש בי. צדיקים יש בי. מכלכלים ומפרנסים יש בי. שנאמר 'אז הייתי בעיניו כמוצאת שלום'1.

בדור המבול ההשחתה היתה עקב הסתאבות חומרית. התאוות גרמו לבני דור המבול נפילה מוסרית שהביאה להשמדתו.
בדור הפלגה, היתה זו אידיאולוגיה בעייתית. העוצמה החומרית של בנין ופיתוח העולם העבירה את בני אותו דור על דעתם.
כיצד ניתן להגדיר את שורש חטאם של אנשי סדום?
חז"ל תיארו תיאורים רבים על חוקי סדום:

מעשה בשתי נערות שירדו לשתות ולמלאות מים, אמרה אחת לחברתה למה פניך חולניות, אמרה לה כלו מזונותיה וכבר היא נטויה למות, מה עשתה מלאה את הכד קמח והחליפו נטלה זו מה שביד זו, וכיון שהרגישו בה נטלו ושרפו אותה2.
אמרו סדום: הואיל ומזון יוצא מארצנו כסף וזהב יוצא מארצנו אבנים טובות ומרגליות יוצאות מארצנו, אין אנו צריכין שיבאו אדם אצלנו, שאין באין אלינו אלא לחסרנו, נעמוד ונשכח את הרגל מבינותינו. אמר להם המקום: בטובה שהטבתי לכם אתם מבקשים לשכח את הרגל מבינותיכם, אני אשכח אתכם מן העולם3.

תיאור החברה העולה מדברים אלו היא של חברה שמחזקת את החזק, ולא מוכנה להתייחס אל החלש.
זוהי חברה שמבוססת על הרוע, והופכת אותו לאידיאולוגיה. במקום לעשות טוב בין איש לרעהו, לחזק את החלש ולהעמידו על רגליו, דגלו אנשי סדום ברע: איש איש דואג לעצמו ולחוסנו, ובשום אופן לא יתן משלו לטובת אחרים. התורה מגדירה את אנשי סדום4: "ואנשי סדום רעים וחטאים לה' מאד", ודרשו על כך חז"ל5: "רעים - אלו לאלו". זוהי תכונתם היסודית של אנשי סדום.
וכך כותב המהר"ל בנתיבות עולם6 על התשוקה לרע:

כי החכמים יודעים בחכמתם ובקבלתם כי האדם יש בו כח תשוקה אל דבר שהוא רע מצד שיש בו רע, לא שתאמר כי התשוקה הזאת בשביל הנאתו שהוא צריך אליו רק בשביל התשוקה לדבר רע, וכך מוכח מדברי חכמים במסכת ב"ק ובכמה מקומות חשבו קרן כונתו להזיק משום יצרו הרע לא בשביל שום תאוה, כדאיתא בפרק שור שנגח ד' וה' (ב"ק מ"א, א') בשמעתא יש בנוגח מה שאין ברובע, וכח זה דבק באדם והוא נקרא יצר הרע, ואין כאן מקום לפרש דבר זה, אבל דברי חכמים ברורים לכל משכיל בתורה, וסוף סוף אם היה האדם סר מן ה' יתברך על ידי יצר הרע שבו, נחשב כי יש לאדם הסרה מן ה' יתברך דסוף סוף מצד בחינה זאת שיש באדם הוא היצר הרע יש סלוק אל האדם מן ה' יתברך.

המשנה אומרת7:

ארבע מדות באדם: האומר שלי שלי ושלך שלך זו מדה בינונית, ויש אומרים זו מדת סדום. שלי שלך ושלך שלי עם הארץ. שלי שלך ושלך שלך חסיד. שלי שלי ושלך שלי רשע.

מדוע "שלי שלי ושלך שלך" - זו מידת סדום? הרי כל אדם בשלו, אינו מזיק לזולתו, ומדוע מגדירים זאת כמידת סדום?
על דרך הצחות ניתן להסביר, שכאשר אדם פרטי אומר זאת - הוא בינוני, הוא אינו מוכן לתת משלו, אך גם אינו פוגע באחרים. אך כאשר "יש אומרים", כאשר גישה זו הופכת לנורמה ולחוקים חברתיים, הרי שזו מידת סדום.
חברה המושתתת על כך שאין נתינה, היא חברה הדוגלת ברוע.
אנשי סדום טענו שהנתינה לחלש מחלישה את החברה. מי שיכול לעבוד ולהחזיק את עצמו - מתקיים, ומי שלא - מוטב שייפול ולא נעזור לו.
גם היום ניתן לשמוע ביטויים כמו: "לעזור לאדם כזה - זה פשע", "שיעבוד ולא יאסוף צדקה".
חברה שאלו הם חוקיה, שאיננה מבינה שהטוב - הנתינה לזולת והשותפות עם החלש - הם דרכו של הקב"ה, היא חברה של רוע - חברה ההולכת בדרך סדום.
על הקב"ה נאמר: "והאלוקים יבקש את נרדף"8, "טוב ה' לכל"9 ועוד ביטויים רבים בכיוון זה, בניגוד גמור לדרכה של סדום.
זו גם הסיבה שכופין על מידת סדום. במקרה שזה נהנה וזה לא חסר, כאשר האדם מתנגד להנות את זולתו למרות שהוא איננו נחסר מכך - זו מידת סדום, וניתן לכפות את האדם על כך.
אין מקום לאנשי סדום בחברה מתוקנת, הרואה את הטוב כערך יסודי שעליו נבנית החברה.
במקום שמצאנו את התגלמות הרע בשיאו, שם גם מצאנו את תיקונו. חז"ל דורשים על הפסוק10 "קום קח את אשתך ואת שתי בנותיך הנמצאות"11:

רבי יוסי ברבי יצחק אמר: שתי מציאות, רות המואביה ונעמה העמונית. א"ר יצחק: (תהלים פ"ט) 'מצאתי דוד עבדי' היכן מצאתיו? בסדום.

את שורשיו של דוד המלך, ושל מלך המשיח12 רואים חז"ל בסדום.
אין לך דבר בעולם שאין לו תיקון. אפילו סדום שנהפכה לבלתי השאיר לה שריד, מכל מקום השאיר לה פליט שממנו יצא תיקונה.

ע"כ אמרו בזוהר בראשית ד"רב מתיבתא אשר בהיכלא דמשיחא אמר, מאן דלא הפיך מרירא למתיקא וחשוכא לנהורא לא ייתי הכא"13.

היכלו של משיח נבנה מתיקון הרע ועל כן יכולים להיכנס בו היודעים להפוך חושך לאור ומר למתוק.




1 מדרש זוטא שיר השירים פרשה ח', י'.
2 בראשית רבה פרשה מ"ט, ו'.
3 במדבר רבה פרשה ט', כ"ד.
4 בראשית י"ג, י"ג.
5 בראשית רבה פרשה מ"א, ז'.
6 ח"ב נתיב אהבת השם פ"א.
7 אבות ה', י'.
8 קהלת ג', ט"ו.
9 תהילים קמ"ה, ט'.
10 בראשית י"ט, ט"ו.
11 בראשית רבה פרשה מ"א, ד'.
12 כפי המשך הפסוק: "מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו".
13 מאמרי הראי"ה ח"א עמ' 99.


-------------------------------------------------------------------------------------------