פרשת השבוע פרשת וישלח הרב יהושע ויצמןט"ז בכסלו ה'תשס"ג

כל הזכויות שמורות לישיבת מעלות. הקובץ מופיע באתר הישיבה www.yesmalot.co.il
מעובד ע"פ שיעור מפי ראש הישיבה. ערך: מנחם ויצמן.



הגאולה לא נתקעה בפקק...
או עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה


כאשר יעקב ועשו נפרדים, מציע עשו ללכת יחד עם יעקב. עונה לו יעקב1:

יעבר נא אדני לפני עבדו ואני אתנהלה לאטי לרגל המלאכה אשר לפני ולרגל הילדים עד אשר אבא אל אדני שעירה.

חז"ל ראו בפסוק זה ביטוי להבדל בין ישראל לאומות ביחס לדרך התנהלותם בעולם.
כך דרשו חז"ל בזוה"ק2:

בשעה שאמר עשו 'נסעה ונלכה', נחלק את העולם הזה בינינו, ונשלוט בו יחד. מה אמר יעקב? 'יעבר נא אדוני לפני עבדו'. שפירושו, יקדים עשו שליטתו עתה בעולם הזה. 'יעבר נא' הוא לשון קדימה, כמו שאתה אומר 'ויעבר מלכם לפניהם וה' בראשם' שיעקב אמר לו הקדם אתה את שליטתך בתחילה בעולם הזה 'ואני אתנהלה לאיטי' - ואני אעלה את עצמי לעולם ההוא הבא, ולאחרית הימים, לאלו הימים ההולכים לאט.

יעקב נותן לעשו את השליטה בעולם קודם, והוא מתנהל לאיטו, וישלוט בימים ההולכים לאט.
מה משמעות הדברים?
נקדים את דברי ר' צדוק הכהן מלובלין3:

ילפינן [למדנו] מברייתו של עולם דבכל דבר הלילה קודם ליום כדאיתא ריש ברכות. כי בכל דבר ההעדר קודם להויה וכי אשב בחושך אדע כי אח"כ ה' אור לי. כי כל חיי האדם כך מורכבים מהזמן, חושך ואור, יום ולילה, כך חוזר חלילה. רק שהחושך קודם, דקליפה קודמת לפרי.

בברייתו של עולם נאמר4 "ויהי ערב ויהי בוקר". הערב קודם לבוקר. מכאן למדים אנו לכל חיי האדם והעולם, כי הלילה קודם ליום, החושך קודם לאור, ההעדר קודם להויה.
גם ביחס בין החומר לרוח - החומר קודם, ועל גביו מגיע הצד הרוחני הנופח בו חיים. הגוף דורש את שלו הרבה קודם שהנשמה מתחילה לדרוש את חלקה בחיי האדם.
בצורה דומה ניתן להביט על ההבדל בין האדם לבהמה.
מדען רוסי בשם פבלוב עשה ניסוי שמטרתו לבדוק את קצב ההתפתחות של האדם מול הקוף. הוא לקח את בנו וקוף שנולד באותו יום, והשוה את התקדמותם. מובן, שבשלב הראשון 'הוביל' הקוף בהפרש ניכר. עוד בטרם התהפך התינוק מהבטן לגב, הקוף כבר רץ, קופץ ומשחק, וכשהתינוק רק לומד ללכת הקוף כבר מקים משפחה...
מתי עוקף האדם את הקוף? כאשר מתחיל התינוק לדבר. אז הוא מתפתח שכלית ומוטורית, ומי שם את מי בכלוב כולנו יודעים...
בהמה - בה מה5 - מה שיש בה בפועל - זה הכל, אין פוטנציאל, אין דברים שצריכים לצאת אל הפעל.
אדם מלשון אדמה. האדמה כולה פוטנציאל, וכדי להוציאו אל הפועל דרושה עבודה של זריעה, חרישה ועיבוד.
הבהמה כולה חומר, ולכן היא קודמת - היא מתפתחת מהר יותר ומגיעה מהר יותר אל שלמותה. האדם, שיש לו גם מימד רוחני שיש להוציאו אל הפועל, מתפתח לאט יותר. הוא זקוק להשלים כל שלב בחייו בצורה מלאה, כדי להיות בשל לשלב הבא, וכדי לצאת אל הפועל בצורה מלאה.
כשם שנכונים הדברים באדם הפרטי, נכונים הם גם באדם הכללי:

אתם קרויין אדם ואין עובדי כוכבים קרויין אדם6.

האומות קשורות ואחוזות בחומר, ובו הן ממלאות את תפקידן. על כן הוא סופי, ואיננו תובע זמן רב על מנת להוציאו אל הפועל. לכן עשו קודם ליעקב בשלטונו. עשו מביא את העולם אל שלטון החומר, הקודם במהות לשלטונה של הרוח.
יעקב מתנהל לאט. הוא איננו ממהר ואינו מפחד מדרך ארוכה, כיון שתפקידו איננו נגמר לעולם. אין לו צורך להספיק הרבה בזמן מועט. להיפך, אצל עם ישראל הדברים הולכים לאט בצורה מהותית. "גאולתן של ישראל קימעא קימעא". האיטיות של תהליך הגאולה איננה מקרית. כדי לעכל את אור הגאולה, כדי שעם ישראל ימלא את תפקידו בצורה מלאה, עליו להיות בשל לשלב בו הוא נמצא. כדי להוציא אל הפועל פוטנציאל אלוקי שקיים בעם ישראל יש צורך בהרבה זמן. בהליכה איטית, שלב אחר שלב. כבר יעקב קובע שאחרית הימים "אלו הימים ההולכים לאט". ככל שדבר גדול יותר, הוא יוצא אל הפועל לאט יותר. ככל שהתקופה גדולה יותר, יש צורך בקבלת השפע השופע אלינו בצורה מלאה, ללא קפיצת מדרגות.
קשיי התקופה שאנו מצויים בה, אינם רק סיבוכים ו"פנצ'רים היסטוריים", כבר יעקב נתן לעשו ללכת לפניו, כיון שהוא הולך לאט, וימיו הולכים לאט.
גאולה בבת אחת איננה גאולה שלמה, החודרת אל כל חלקי המציאות, אל כל הפינות הרחוקות ביותר הקיימות בעולם.
האיטיות בה מתנהלים הדברים בתקופתנו, שולחת אותנו אל יעקב האומר "ואנכי אתנהלה לאיטי", ונותנת לנו מבט עמוק יותר על התקופה בה אנו נמצאים.

עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה





1 בראשית ל"ג, י"ד.
2 וישלח קע"ב ע"א בתרגום הסולם.
3 צדקת הצדיק י"א.
4 בראשית א', ה'.
5 מהר"ל תפארת ישראל פ"ב (עמ' י"ב).
6 בבא מציעא קי"ד ע"ב.


-------------------------------------------------------------------------------------------