פרשת השבוע פרשת נשא הרב יהושע ויצמןד' בסיון ה'תשס"ג

כל הזכויות שמורות לישיבת מעלות. הקובץ מופיע באתר הישיבה www.yesmalot.co.il
מעובד ע"פ שיעור מפי ראש הישיבה. ערך: מנחם ויצמן.



פרצופים שונים, דעות שונות ומקור אחד


פרשת נשא היא הפרשה הארוכה ביותר בתורה. ר' צדוק הכהן מלובלין מציין שגם המדרש על הפרשה וכן הזוה"ק על הפרשה הם ארוכים ביותר. דבר זה מוסבר בכך שפרשת נשא חלה לעולם לאחר חג השבועות, ושפע התורה שהופיע בחג זה מתבטא באריכות ובשפע של דברי תורה בשבת שאחריו.

אריכותה של הפרשה נובעת, בעיקר, מפרשת הנשיאים. בחנוכת המזבח הקריבו נשיאי השבטים קרבן לחנוכת המזבח, בכל יום נשיא אחר. הקרבן שהקריבו הוא אותו קרבן, אך התורה מאריכה לפרט בכל יום מחדש מה הקריבו.
אף חז"ל מאריכים מאד בדרשת הפסוקים של קרבן הנשיאים, והם אף מבארים את הסיבה לחזרת התורה על הקרבן מידי יום1:

מה ראו הנשיאים להקריב קרבנות בענין הזה, רבנן אמרין אף על פי שקרבן שוה הקריבו, כולם על דברים גדולים הקריבו וכל אחד ואחד הקריבו לפי דעתו.

אמנם קרבן שוה הקריבו הנשיאים בכל יום, אלא שכל נשיא הקריב את הקרבן לענין אחר ולכונה אחרת, בהתאם לעניינו המיוחד של שבטו, ולכן יש אריכות רבה שכן הכוונה השונה מצריכה פירוט מחודש של כל קרבן.
בהמשך השיחה ננסה להעמיק בענין זה, אך קודם לכן נביא מדברי חז"ל כנגד איזה ענין הקריב כל נשיא2:

התחיל נחשון (נשיא שבט יהודה) והקריב על סדר המלוכה, כמה שהמליכו אביו על אחיו...
בא נשיא יששכר והקריב על שם התורה, לפי שהם אהבו את התורה יותר מכל השבטים...
בא נשיא זבולון והקריב קרבנו על השותפות שהיה לו עם יששכר אחיו, לפי שהיו זבולון ויששכר שותפין, יששכר היה עוסק בתורה וזבולון היה עוסק בפרקמטיא (מסחר), והיה טורח זבולון ונותן לתוך פיו של יששכר...
התחיל נשיא ראובן להקריב, והקריב קרבנו על שבטו של ראובן...
בא נשיא שמעון להקריב על סדר מעשה המשכן, דוגמת מעשה שמעון אבי השבט. לפי ששמעון קנא על הזנות והרג כל אנשי שכם על שעינו דינה אחותו... וכן המשכן היה הורג בנואפים ובסוטות...
אמר ר' ברכיה כנגד יציאת מצרים הקריב נשיא גד, ולמה כן לפי שבירכו אביו בגדודים...
זה הקרבן הקריב (אפרים) לשם יעקב שהקדימו למנשה, ולשם יוסף שבעבור אהבתו בירכן יעקב כל אותן הברכות.
(מנשה הקריב) כנגד יעקב שעקר את הבכורה מראובן ונתן אותה ליוסף...
(בנימין הקריב) כנגד רחל שהיתה עקרת הבית - היא היתה עיקר ביתו של יעקב...
הרי זה (דן) הקריב קרבנו כנגד שמשון, לפי שברכת יעקב לדן לא היתה אלא על שם שמשון, וגם גבורת שמשון לא היתה תלויה אלא בנזירותו...
כשבא נשיא אשר להקריב, הקריב קרבנו על שם הבחירה שבחר הקב"ה בישראל מכל האומות...
ר' יודן אומר כנגד האבות והאמהות הקריב נשיא נפתלי. למה כן, לפי שנפתלי כיבד את אביו יותר מדאי...


ננסה להבין מעט ענין זה של קרבנות הנשיאים, מהי המשמעות של קרבן זהה לכולם, אך בכוונה שונה וכנגד עניין שונה.
נראה, שדבר זה קשור לצורה בה יורד השפע האלוקי לעולם ומתקבל בעולם. השפע יורד לעולם בצורה שוה בכל המקומות. אף על פי כן, אנו רואים השפעות שונות בכל מקום. כאן מופיע השפע בצורת חסד, ובמקום אחר בצורת דין, פעם אחת הוא גורם רפואה, ופעם אחרת ברכת פרנסה ולעתים אף דברים שנראים כבעיות. הכיצד?
דבר זה מבואר במשל שמביא הרמ"ק בספרו "פרדס רימונים"3:

ונוכל להמשיל משל נאה כדי שיתקבל דבר הזה בדעת המשכיל. המשל אל המים אשר הם מתחלקים אל הכלים והכלים משונים בגוונם זה לבן וזה אדום וזה ירוק וכן כולם. הנה כאשר יתפשט המים אל הכלים ההם עם היות המים פשוטים מכל גוון הנה יתראו בגווני הכלים ההם וישתנו אל גוונם. והנה לפי האמת אין שינוי הגוון ההוא קנוי במים, אבל על ידי הכלים המשונים ישתנו אל הגוון ההוא במקרה לא בעצם, והמקרה ההוא בערך הרואים לא בערך המים בעצמם. וכן הדבר בספירות. הכלים הם הספירות המכונים אלינו חסד גבורה תפארת ולהן גוון לפי פעולתם לבן אדום וירוק, ואור המאציל שהוא עצמות העשר אורות המתפשט בעשר ספירות הם המים אשר אין להם גוון כלל כי הם פשוטים מכל שנוי ומכל פעולה, ולא יפעלו השינוי אלא על ידי הכלים המשתנים בפעולתם. ואין שנוי בעצמות המתפשט בהם בעצם אלא במקרה לעין רואים רצונו לומר לפי המקבלים לא לפי עצמן.
ונמשיל עוד משל יותר נאות והמשל אל ניצוץ השמש העובר דרך החלון ודרך מעברו בדרך עשר עששיות מעשר גוונים משונים ומאיר האור אל עבר פניהם. והנה לפי האמת אור השמש לא יתפס בו גוון כלל ועם כל זה דרך העברת העששיות ישתנה בסיבת שנוי העששיות ונמצא האור מאיר אל עבר פניהם ביתה כגוון העששיות, ולפי האמת אין השנוי נקנה באור קנין עצמי אלא בערך בחינתו אל הרואים.

המשל הראשון הוא משל המים. המים זהים בכל מקום, אך צורתם וצבעם נקבעים לפי הכלי בו הם מופיעים. ניתן להוסיף שאף פעולתם של המים משתנה בהתאם למקום בו הם מתקבלים - פעם הם מנקים, ופעם משקים שדה, ופעמים שהם מרוים את האדם או מטהרים אותו. המים הם אותם מים, אך קבלתם על ידי כלים שונים יוצרת פעולות שונות.
באותו אופן פועל אור השמש על העששיות, כפי שמופיע במשל השני. האור הוא אותו אור, אך אנו, המקבלים, רואים אותו פעמים ירוק ופעמים אדום ופעמים לבן בהתאם לכלי דרכו עובר האור בדרכו אלינו.
השפע האלוקי אין בו שינוי, השינוי הוא במקבלים, ולכן נראה לנו כאילו ישנם צורות שונות של שפע. האמת היא שאלו מקבלים שונים שמשתמשים בשפע בצורה שונה.
גם בלימוד התורה מופיע ענין זה. אף שהתורה היא אותה תורה, התחברות התורה לאנשים שונים יוצרת דברים שונים וזוהי הגדלת התורה, כפי שכותב הרב קוק זצ"ל4:

והנה כל הלומד תורה הוא מוציא מהכח אל הפעל את מציאות חכמתה מצד נפשו, ובודאי אינו דומה האור המתחדש מצד חיבור התורה לנפש זו לאור הנולד מהתחברותה לנפש אחרת, ואם-כן הוא מגדיל התורה ממש בלמודו, וכיון שהקב"ה רוצה שיגדיל תורה, הדרך הישר הוא שילמד האדם מצד אהבתו את האור הגדול, שרוצה השי"ת בגילוי מציאותו, שיתגדל יותר ויותר. ומכל-שכן לחדש בתורה, שהוא ודאי הגדלת התורה ממש באור כפול.

עצם המפגש של התורה עם נפשו של האדם יוצר אור השונה מאדם לאדם ומנפש לנפש, ועל כן עצם לימוד התורה, אף בלא חידושים, הוא הגדלת התורה.
באותה צורה יש להבין את ענין הנשיאים. כל הנשיאים הורידו שפע לעולם באותה צורה: הקרבת קערת כסף אחת ומזרק אחד כסף המלאים שניהם סולת וכן הלאה, אולם כאשר נפגש שפע אלוקי זה בנשיא שבט יהודה, הופיעו בעולם ענייני מלכות, וכאשר נפגש אותו השפע בנשיא שבט יששכר, הופיע עניין התורה בעולם, וכן כל שבט ושבט לפי עניינו.
דוקא חזרה על אותו קרבן פעמים רבות, דבר שתמוה מאד ברובד הפשט, שולח אותנו אל עומק פנימי הגנוז בסיפור דברים זה, ואף כאן ישנה הגדלת תורה.
קריאת אותם פסוקים יכולה להיות מכוונת כנגד עניינים שונים, בהתאם למקבל הקולט את השפע האלוקי בכליו ומופיע אותו לפי עניינו.




1 במדבר רבה, פרשה י"ג, י"ד.
2 הדברים לקוחים ממדרש במדבר רבה פרשה י"ג וי"ד.
3 שער ד' פרק ד'.
4 אורות התורה ב', א'.


-------------------------------------------------------------------------------------------