פרשת השבוע פרשת ראה הרב יהושע ויצמןכ"ב באב ה'תשס"ג

כל הזכויות שמורות לישיבת מעלות. הקובץ מופיע באתר הישיבה www.yesmalot.co.il
מעובד ע"פ שיעור מפי ראש הישיבה. ערך: מנחם ויצמן.



הבחירה בטוב - לא ברירת מחדל1

בתחילת פרשת השבוע נותן ה' לפני ישראל שתי דרכים2:

ראה אנכי נתן לפניכם היום ברכה וקללה. את הברכה אשר תשמעו אל מצות ה' אלהיכם אשר אנכי מצוה אתכם היום. והקללה אם לא תשמעו אל מצות ה' אלהיכם וסרתם מן הדרך אשר אנכי מצוה אתכם היום ללכת אחרי אלהים אחרים אשר לא ידעתם.

משמעות של שתי דרכים אלה מוסברות בהרחבה בספר "לשם שבו ואחלמה"3, ונלך בדרכו בביאור הענין.
האדם נברא כך שיש בידיו בחירה, האם ללכת בדרך הטוב או בדרך הרע.

ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת המות ואת הרע... החיים והמות נתתי לפניך הברכה והקללה, ובחרת בחיים4.

הקב"ה ברא את העולם כדי שיגיע לתכלית מסויימת. אם יבחר האדם ברע, כיצד יגיע העולם לתכליתו? מכאן מובן, ששתי הדרכים העומדות בפני האדם מובילות לאותו יעד. גם דרך הרע מובילה את העולם אל יעדו, אלא שבדרך זו הדברים נעשים בקושי ובייסורים. דרך הטוב היא דרך החיים, ודרך הרע היא דרך המות, אך שתיהן מגיעות לאותו מקום.

מעל שתי דרכים אלו מתנוסס ציוויו של ה' "ובחרת בחיים". למרות שניתן לצעוד גם בדרך השניה ולהגיע אל היעד, האדם נצטוה לבחור בטוב, בדרך החיים.
על פי זה מובנים דברי ספר החינוך5:

לא יספיק לנו הזכרת העונש במצוה מבלי אזהרה. וזהו שיאמרו רבותינו ז"ל תמיד עונש שמענו אזהרה מנין, והענין הוא מפני שאם לא תבוא לנו בדבר מניעת האל, אלא שיאמר עושה דבר פלוני יענש בכך, היה במשמע שיהיה רשות ביד כל הרוצה לקבל העונש ולא יחוש לצערו לעבור על המצוה ולא יבוא בזה כנגד חפץ השם יתברך ומצותו, ויחזור דבר המצוה כעין מקח וממכר, כלומר הרוצה לעשות דבר פלוני יתן כך וכך ויעשהו או יתן שכמו לסבול כך ויעשהו, ואין הכוונה על המצוות בכך, אלא שהאל לטובתנו מנענו בדברים והודיענו במקצתן העונש המגיע לנו מיד מלבד העברת רצונו שהיא קשה מן הכל. וזהו אמרם ז"ל בכל מקום לא ענש אלא אם כן הזהיר, כלומר לא יודיע האל העונש הבא עלינו על העברת המצוה אלא אם כן הודיענו תחילה שרצונו הוא שלא נעשה אותו הדבר שהעונש בא עליו.

ניתן היה לחשוב, כי מי שמוכן לסבול את הייסורים, רשאי ללכת בדרך הרע, ולכן צריכה התורה לומר "אל תעשה מעשה זה", ולא מסתפקת באמירה: "העושה כך וכך יקבל כך וכך".
כך גם בדרכים העומדות בפני העולם. ניתן היה לחשוב, כי דרך הרע מזומנת בפני מי שמוכן לסבול את קושי הייסורים, ולכן צריך להדגיש, שעל האדם לבחור בטוב.

המדרש בפרשת ראה מעורר אותנו להסתכלות מעמיקה בביאור הציווי "ובחרת בחיים"6:

דבר אחר 'ראה אנכי' אמר ר' אלעזר משאמר הקב"ה הדבר הזה בסיני באותה שעה (איכה ג') 'מפי עליון לא תצא הרעות והטוב', אלא מאיליה הרעה באה על עושי הרעה והטובה באה על עושי הטובה. דבר אחר אמר ר' חגי ולא עוד, שנתתי לכם שני דרכים אלא שנכנסתי לפנים משורת הדין ואמרתי לכם 'ובחרת בחיים'.

הציווי "ובחרת בחיים" מתואר במדרש כ"לפנים משורת הדין". מהי משמעות הענין?
נראה, שקרובים הדברים לדברי חז"ל7:

... שבתחלה עלה במחשבה לבראותו במדת הדין וראה שאין העולם מתקיים והקדים מדת רחמים ושתפה למדת הדין.

מצד מידת הדין שתי הדרכים שוות. יכול האדם לבחור בדרך הטוב או בדרך הרע, ואין הבדל ביניהן. שתיהן מגיעות אל היעד.
אך שיתף הקב"ה מידת הרחמים בבריאת העולם, וציוה את האדם "ובחרת בחיים". ציווי זה עומד ביסוד הבריאה, ומשמעות הדברים היא שישנה כאן הטבעה עמוקה של תכונת נפש באדם ובעולם.
ביסוד הבחירה החופשית בין שתי הדרכים עומד הציווי של "ובחרת בחיים" ומסמן את המגמה. מגמת האדם והעולם היא לכיוון הטוב. אף ששתי דרכים ישנן בפנינו, ומצד מידת הדין שוות הן, הרי ש"לפנים משורת הדין" ישנה הכוונה לדרך הטוב, ההופכת את טבעו של העולם לשואף לטוב ומתקדם אל הטוב.
שתי דרכים יש בפנינו, ושתיהן מגיעות לאותו מקום. הסתכלות על ההיסטוריה העולמית של הבחירה מלמדת כי פעמים רבות בחר האדם ברע, ודברים רבים ניתנו לנו בדרך הקשה.
התורה ניתנה לישראל לאחר חטא העגל, וארץ ישראל לאחר חטא המרגלים, וכך הלאה.
גם בדורנו, עומדות בפנינו, כפרטים וכציבור שתי דרכים. האם נדע לבחור בדרך הטובה, זו שאליה שואף ומתקדם העולם? האם נדע להקשיב לציווי "ובחרת בחיים" הקורא ממעמקי הנפש שלנו, ולהשתלב במגמת הטוב העולמי?




1 ניתן לראות גם שיחה דומה "וירא אלוקים את האור כי טוב" - פרשת בראשית תשס"ב המופיעה באתר.
2 דברים י"א, כ"ו - כ"ח.
3 הקדמות ושערים, שער ו'.
4 דברים ל', ט"ו וי"ט.
5 מצוה ס"ט.
6 דברים רבה פרשה ד', ג'.
7 מובא ברש"י בראשית א', א'.


-------------------------------------------------------------------------------------------