פרשת השבוע פרשת חיי שרה הרב יהושע ויצמןכ"ה בחשון ה'תשס"ד

כל הזכויות שמורות לישיבת מעלות. הקובץ מופיע באתר הישיבה www.yesmalot.co.il
מעובד ע"פ שיעור מפי ראש הישיבה. ערך: מנחם ויצמן.



"ומי אורה של ירושלים?"


על הפסוק: "ואברהם זקן בא בימים וה' ברך את אברהם בכל", דורשים חז"ל1:

'ואברהם זקן וה' ברך את אברהם', אברהם היה מברך את הכל שנאמר 'ונברכו בך', מי ברך את אברהם, הקב"ה מברכו 'וה' ברך את אברהם בכל'.
משה ניסן של ישראל דכתיב (דברים ל"ד) 'לכל האותות והמופתים אשר עשה משה', ומי הוא ניסו של משה, הקב"ה שנאמר (שמות י"ז) 'ויבן משה מזבח ויקרא שמו ה' נסי'.
דוד רוען של ישראל שנאמר (דברי הימים א' י"א) 'אתה תרעה את עמי ישראל', מי הוא רועה של דוד, הקב"ה שנאמר (תהלים כ"ג) 'ה' רועי לא אחסר'.
ירושלים אורו של עולם שנאמר (ישעיה ס') 'והלכו גוים לאורך', ומי הוא אורה של ירושלים, הקב"ה דכתיב 'והיה לך ה' לאור עולם'.

מלבד יופיו הספרותי של המדרש, נראה שיש בו עומק גדול.
הרב2 מתאר את הצורה בה בנויות המערכות בעולם:

בכל המערכות המחולקות של המציאות החמרי והרוחני, הקודש והחול, הננו מוצאים את היחש המקשר אחת לחברתה על ידי איזה אמצעי שמחברם על ידי הוייתו המשותפת שיש בו ממין העליון וממין התחתון, מהימין ומהשמאל, מהרוחניות והחומריות, מהקודש והחול. הנחה מוסכמת זאת מתאמתת על פי עמקי גנזי תורה ומתבארת על ידי חכמת החיפוש והנסיון בכל צד ופנה שאנחנו פונים, בכל מרחב המציאות כולו, ובכל שדרותיו השונות (עיין עץ חיים היכל אבי"ע שער ראשון פ"א).

המקור אליו מפנה הרב נותן לנו דוגמאות המבהירות את הענין:

הנה יש מאציל ונאצל, והנאצל יש בו ד' יסודות אש רוח מים עפר... שהם הם ד' בחינות שבאדם: א' אדם הפנימי שהוא הרוחניות הנקרא נרנח"י. ב' הוא הגוף. ג' הוא המלבושים שעל גבי הגוף. ד' הוא הבית שיושב בתוכו האדם וגופו ומלבושו, וכל בחינות אלו כלולות מד' בחינות... אמנם בכל אלו הד' בחינות הפרטיות יש בחינה א' כוללת כולם והיא ממוצעת בין בחינה ובחינה הכוללת שתיהן. דוגמא מה שכתבו חכמי הטבע, כי בין הדומם והצומח הוא הקורא"לי הנקרא אלמוגים, ובין הצומח והחי הוא אדני השדה הנזכר במסכת כלאים שהוא כמין כלב גדל בקרקע וטבורו נשרש בקרקע ויונק משם וכשחותכין הטבור שלו מת, ובין החי והמדבר הוא הקוף.

העולם מחולק למערכות שונות - דרגות שונות שלפיהן מסודרים היצורים, אולם לעולם תהיה נקודת גבול משותפת לשני הצדדים, ויש בה בחינות השייכות למערכת זו, ובחינות השייכות למערכת השניה.
כך הוא הדבר גם ביחס בין הבורא לבריאה. הבורא עליון ורוחני, והעולם נברא כבריאה נפרדת, ואיך יושפע שפע מן הבורא לבריאה?

וביאור הדבר כי הנה בהכרח הוא שתהיה מדרגה אמצעי בין המאציל אל הנאצל, כי יש הרחק ביניהן כרחוק השמים מן הארץ, ואיך יאיר זה בזה ואיך יברא זה את זה שהם ב' קצוות אם לא היה דבר ממוצע ביניהן ומחברם, ויהיה בחינה קרובה אל המאציל וקרובה אל הנאצל...

נראה, שכך יש להסביר את המדרש.
הברכה, הניסים והאור, מקורם מעל לעולם הטבע הרגיל בו אנו פוגשים. אף המנהיג, הרועה, איננו חלק מן המונהגים, אלא בא הוא מעליהם וקושר אותם ליחידה אחת. המדרש מתאר את הדרך שבה דברים אלה מופיעים בעולם.
כיצד, אם כן, יושפע שפע עליון זה אל העולם? מהי נקודת החיבור בין העולם הטבעי אל השפע הרוחני שמעליו?
יש למצוא בחינה ממוצעת, שבאה מן העולם הטבעי, אך היא שייכת גם לעולם הרוחני, והיא זו שדרכה יעבור השפע אל העולם.
אברהם, אמרו חכמים3: "האבות הן הן המרכבה". האבות דרכם מופיעה השכינה בעולם, שכן הם שייכים גם אל העולם הרוחני, בקדושת נשמתם.
משה, עליו נאמר4 "ותחסרהו מעט מאלהים"5 משה היה שייך אל העולם הרוחני עד שהיה רוחני כמעט לגמרי.
דוד, נשמתו עליונה עד שלא ניתנו לה חיים בעולם, אילולי שנתן לו אדם הראשון שבעים שנה משנותיו6. אף דוד מקורו בעולמות עליונים וחיבורו לעולם הטבע ארעי.
ירושלים, אבן השתיה - "שממנה הושתת העולם"7. ירושלים והמקדש שבתוכה הן המקור הרוחני ממנו נברא העולם, ועל כן יש בהם בחינה שהן מעל לעולם.
המדרש מתאר לנו, אם כן, כי כשכל העולם מתברך הרי שמקור הברכה של העולם חייב לעבור דרך בחינה ממוצעת שיש בה מן העולם הטבעי ומן העולם הרוחני, והיא זו שיכולה להוריד אל העולם את הברכה, הניסים, ההנהגה והאור.
אם אנו רואים שאברהם הוא מקור הברכה של העולם, ומשה מקור הניסים וכן הלאה, הרי שאנו מבינים מכאן שהם מקבלים שפע זה מיד הקב"ה. מקור הברכה שאנו רואים בעולם הוא הצינור דרכו עוברת הברכה מן העולם הרוחני אל העולם שלנו.




1 בראשית רבה פרשה נ"ט, ח'.
2 הקדמה ל'עץ הדר'.
3 בראשית רבה פרשה מ"ז, ו'.
4 תהילים ח', ו'.
5 תנחומא ויקרא, ג'.
6 ילקוט שמעוני בראשית רמז מ"א.
7 יומא נ"ד, ע"ב.


-------------------------------------------------------------------------------------------