פרשת השבוע פרשת תרומה הרב יהושע ויצמןד' באדר ה'תשס"ד

כל הזכויות שמורות לישיבת מעלות. הקובץ מופיע באתר הישיבה www.yesmalot.co.il
מעובד ע"פ שיעור מפי ראש הישיבה. ערך: מנחם ויצמן.



הר סיני והר המוריה


לאחר תיאור מעמד הר סיני בפרשות יתרו ומשפטים, מופיעה פרשת הקמת המשכן, המתחילה בפרשת תרומה, ומסיימת בסיום ספר שמות. האם ישנו קשר בין שני העניינים, בין מעמד הר סיני ובין הקמת המשכן?
הרמב"ן בהקדמתו לפרושו את פרשת המשכן כותב1:

כאשר דבר השם עם ישראל פנים בפנים עשרת הדברות, וצוה אותם על ידי משה קצת מצוות שהם כמו אבות למצוותיה של תורה, כאשר הנהיגו רבותינו עם הגרים שבאים להתיהד, וישראל קבלו עליהם לעשות כל מה שיצום על ידו של משה, וכרת עמהם ברית על כל זה, מעתה הנה הם לו לעם והוא להם לאלהים כאשר התנה עמהם מתחלה, 'ועתה אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגולה' (לעיל י"ט, ה'), ואמר 'ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש' (שם ו'), והנה הם קדושים ראויים שיהיה בהם מקדש להשרות שכינתו ביניהם ולכן צוה תחלה על דבר המשכן שיהיה לו בית בתוכם מקודש לשמו, ושם ידבר עם משה ויצוה את בני ישראל... וסוד המשכן הוא, שיהיה הכבוד אשר שכן על הר סיני שוכן עליו בנסתר, וכמו שנאמר שם (לעיל כ"ד, ט"ז) 'וישכן כבוד ה' על הר סיני', וכתיב (דברים ה', כ"א) 'הן הראנו ה' אלהינו את כבודו ואת גדלו', כן כתוב במשכן 'וכבוד ה' מלא את המשכן' (להלן מ', ל"ד).

כבוד ה' שהופיע לעיני עם ישראל במעמד הר סיני, שוכן על המשכן ובכך עושה את מעמד הר סיני לנצחי.
יתכן שמקורו של הרמב"ן הוא במדרש2:

אבל סיני שלא נעשה עבודת כוכבים עליו (תהלים ס"ח) 'ההר חמד אלהים לשבתו' (שמות י"ט) 'וירד ה' על הר סיני', אף על פי כן 'אף ה' ישכון לנצח' בבית עולמים.

הפסוק אותו דורשים חז"ל הוא: "ההר חמד אלהים לשבתו - אף ה' ישכון לנצח". תחילתו של הפסוק נדרשת על מעמד הר סיני, וסופו על בית עולמים, ופירוש הפסוק הוא, שהר סיני חמד אלהים לרדת עליו לתת תורה לישראל, אבל לנצח ממשיכה ישיבתו בבית עולמים.

הרמב"ם רואה את עניינו של המקדש באופן אחר. לפי הרמב"ם אין למעמד הר סיני המשך, כפי שכתב במורה נבוכים3:

...וכל זה הודעה להם כי המעמד הגדול הזה אשר ראיתם כלומר, מעמד הר סיני, אינו דבר תמידי לכם ולא יהיה בעתיד כמותו ולא יהיה תמיד לא אש ולא ענן כפי שהוא עתה על המשכן תמיד.

לשיטת הרמב"ם קדושת המקדש נובעת מן המקום בעצמו, שהוא "המקום אשר יבחר ה'".
לראשונה אנו נפגשים במקדש בעקדת יצחק, כלשון הרמב"ם ביד החזקה4:

ובמקדש נעקד יצחק אבינו שנאמר 'ולך לך אל ארץ המוריה', ונאמר בדברי הימים 'ויחל שלמה לבנות את בית ה' בירושלים בהר המוריה אשר נראה לדויד אביהו וגו''.

וכן כתב במורה נבוכים5:

לפיכך קדש אברהם אבינו הר המוריה מפני שהוא ההר הגבוה ביותר שם... ואין ספק שהיו כל בני אדם פונים למזרח ולפיכך פנה אברהם אבינו למערב בהר המוריה כלומר במקדש... וכן אין ספק לדעתי כי אותו המקום אשר קדש אברהם אבינו בחזון היה ידוע אצל משה רבנו ואצל רבים, כי אברהם כבר צוה אותם שיהא זה בית עבודה, כמו שבאר המתרגם ואמר 'ופלח וצלי אברהם תמן באתרא ההוא ואמר קדם ה' הכא יהון פלחין דריא וגו''.

אברהם הוא שקידש מקום זה לאחר עקדת יצחק, ומאז נקרא מקום זה בשם מקדש, כי בו בחר ה' להקים את המקדש.
נחלקו, אם כן, הרמב"ם והרמב"ן, מהו מקור קדושתו של המקדש. הרמב"ם רואה את מקור הקדושה בכך שהוא בית במקום אשר יבחר ה', והרמב"ן מבין שקדושתו היא מכח היותו המשך של הופעת השכינה שהחלה במעמד הר סיני.

כפי שראינו, סובר הרמב"ם שמעמד הר סיני איננו דבר תמידי, ואין לו המשך. אף התוקף של התורה שניתנה בהר סיני הוא יחידאי. כך כתב במורה נבוכים6:

ואחר שדברנו במהות הנבואה והודענו אמיתתה, ובארנו שנבואת משה רבנו נבדלת מנבואת זולתו - נאמר, שעל ההשגה ההיא לבדה נתחייבה הקריאה אל התורה. וזה, שזאת הקריאה שקרא משה רבנו לנו לא קדמה כמותה לאחד ממי שקדם מאדם אליו, ולא התאחרה אחריו קריאה כמותה לאחד מנביאינו - וכן יסוד תורתנו, שלא יהיה בלתה לעולם.

נבואת משה היא היחידה שתוקפה הוא תוקף של דברי תורה. ואכן, בספר המצוות לא מונה הרמב"ם מצוות דרבנן7, ואף לא דברים שנלמדו על ידי חכמים בי"ג מידות שהתורה נדרשת בהם8. רק לדברים שניתנו במפורש בסיני יש תוקף של מצוות התורה.
הרמב"ן רואה במעמד הר סיני עניין שממשיך לאורך כל הדורות בבית המקדש. אף דברי הסנהדרין היושבת במקדש ממשיכים את נתינת התורה לישראל, כפי שכתב בעניין החובה לשמוע לבית דין הגדול9:

והצורך במצוה הזאת גדול מאד, כי התורה נתנה לנו בכתב, וידוע הוא שלא ישתוו הדעות בכל הדברים הנולדים, והנה ירבו המחלוקות ותעשה התורה כמה תורות וחתך לנו הכתוב הדין, שנשמע לבית דין הגדול העומד לפני השם במקום אשר יבחר בכל מה שיאמרו לנו בפירוש התורה, בין שקבלו פירושו עד מפי עד ומשה מפי הגבורה, או שיאמרו כן לפי משמעות המקרא או כוונתה, כי על הדעת שלהם הוא נותן להם התורה, אפילו יהיה בעיניך כמחליף הימין בשמאל, וכל שכן שיש לך לחשוב שהם אומרים על ימין שהוא ימין, כי רוח השם על משרתי מקדשו ולא יעזוב את חסידיו, לעולם נשמרו מן הטעות ומן המכשול ולשון ספרי (שופטים קנד) אפילו מראין בעיניך על הימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין שמע להם.

הרי שהמקום אשר יבחר ה', מהוה מקור להופעה של תורה הממשיך ומפרש את מה שניתן בסיני10.

שתי ההשקפות על מקור קדושתו של המקדש, אם הקדושה נובעת מהיותו המשך למעמד הר סיני או מכח היותו במקום אשר יבחר ה', נובעות מן היחס למעמד הר סיני, ומן התוקף של דברי חכמים שלאחר הר סיני.




1 שמות כ"ה, א'.
2 בראשית רבה פרשה צ"ט, א'.
3 ח"ב, ל"ד.
4 הל' בית הבחירה פ"ב ה"א.
5 ח"ג פ' מ"ה.
6 ח"ב, ל"ט.
7 כפי שכתב בשורש הראשון.
8 כפי שכתב בשורש השני.
9 דברים י"ז, י"א.
10 בצורה דומה כותב הכוזרי (מאמר שלישי, ל"ט): "תורתנו קשורה בהלכה למשה מסיני או יוצאת מן המקום אשר יבחר ה' כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים במעמד שופטים ושוטרים וכהנים וסנהדרין ואנחנו מצוים לשמע אל השופט הממונה בדורו... כך נתחייבנו במצוות מגלה ופורים ובמצות חנוכה ויכולנו לברך 'וצונו על מקרא מגלה' ו'להדליק נר חנוכה' ו'לגמור את ההלל' ו'לקרוא את ההלל' ו'על נטילת ידים' ו'על מצות ערוב' וכדומה כי אילו נולדו דינינו אלה אחרי הגלות לא היו נקראים מצוות ולא היו מחייבים אותנו בברכה אך היה נאמר עליהם כי תקנה הם או מנהג".


-------------------------------------------------------------------------------------------