מועדים יום העצמאות הרב יהושע ויצמןאייר ה'תשס"ד

כל הזכויות שמורות לישיבת מעלות. הקובץ מופיע באתר הישיבה www.yesmalot.co.il
מעובד ע"פ שיעור מפי ראש הישיבה. ערך: מנחם ויצמן.



מזמור נ"ז למדינת ישראל


ביום העצמאות הזה, אנו מונים "אנה" (נ"ו) שנים למדינת ישראל.
"אנה" מסמל שאלה ותהיה - "אנה אנחנו עולים"1, לאן פנינו מועדות. אולם, זוהי גם לשון תפילה, "אנה ה' זכור נא את אשר התהלכתי לפניך באמת ובלבב שלם"2.
השאלות הקשות שאנו עומדים בפניהן בימים אלה, אינן שאלות המבטאות אובדן דרך, חוסר תכלית ומשמעות. אלו שאלות שיש להן תכלית, שאלות שהן במהותן תפילה לגילוי האור האלוקי ולבירור מהותי של אמונתנו ותוכן חיינו.
אין אנו שואלים מתוך בלבול, אלא מתוך רצון ללמוד, להעמיק ובעיקר - להתפלל.

* * *

כדרכנו, עם היכנסנו לשנת הנ"ז למדינת ישראל, נעיין בפרק נ"ז בתהילים, ונשאב מתוכו דרך להתבוננות בימים אלה.

(א) לַמְנַצֵּחַ אַל תַּשְׁחֵת לְדָוִד מִכְתָּם בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי שָׁאוּל בַּמְּעָרָה.
(ב) חָנֵּנִי אֱלֹהִים חָנֵּנִי כִּי בְךָ חָסָיָה נַפְשִׁי וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ אֶחְסֶה עַד יַעֲבֹר הַוּוֹת.
(ג) אֶקְרָא לֵאלֹהִים עֶלְיוֹן לָאֵל גֹּמֵר עָלָי.
(ד) יִשְׁלַח מִשָּׁמַיִם וְיוֹשִׁיעֵנִי חֵרֵף שֹׁאֲפִי סֶלָה יִשְׁלַח אֱלֹהִים חַסְדּוֹ וַאֲמִתּוֹ.
(ה) נַפְשִׁי בְּתוֹךְ לְבָאִם אֶשְׁכְּבָה לֹהֲטִים בְּנֵי אָדָם שִׁנֵּיהֶם חֲנִית וְחִצִּים וּלְשׁוֹנָם חֶרֶב חַדָּה.
(ו) רוּמָה עַל הַשָּׁמַיִם אֱלֹהִים עַל כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדֶךָ.
(ז) רֶשֶׁת הֵכִינוּ לִפְעָמַי כָּפַף נַפְשִׁי כָּרוּ לְפָנַי שִׁיחָה נָפְלוּ בְתוֹכָהּ סֶלָה.
(ח) נָכוֹן לִבִּי אֱלֹהִים נָכוֹן לִבִּי אָשִׁירָה וַאֲזַמֵּרָה.
(ט) עוּרָה כְבוֹדִי עוּרָה הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר אָעִירָה שָּׁחַר.
(י) אוֹדְךָ בָעַמִּים ה' אֲזַמֶּרְךָ בַּלְאֻמִּים.
(יא) כִּי גָדֹל עַד שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ וְעַד שְׁחָקִים אֲמִתֶּךָ.
(יב) רוּמָה עַל שָׁמַיִם אֱלֹהִים עַל כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדֶךָ.


פרק נ"ז מחולק לשני חלקים, וכל אחד מהם מסיים בפסוק:

רומה על (ה)שמים אלהים על כל הארץ כבודך.

בחלק הראשון מדבר דוד מתוך צרתו, והוא מתפלל לישועה. החלק השני הוא הפיכת הצרה לישועה, והוא מתחיל בפסוק: "כרו לפני שיחה - נפלו בתוכה סלה". החלק השני, כדרכו של דוד, מביט על ההווה בעיני העתיד, כאילו הוא כבר עבר להצלחה, והוא מודה לה' על הישועה כאילו כבר היתה.
בדרך זו אפשר לבאר את ההבדל הדק המצוין ברד"ק בין סיום שני החלקים שבמזמור, שבראשון נאמר: "רומה על השמים", ובשני "רומה על שמים", ללא ה"א הידיעה.
תוך כדי צרה מזכיר דוד "השמים", השמים ידועים ומוגדרים, שכן תפילתו של אדם על צרתו צריכה להיות ברורה ומוגדרת. יודע אדם מה חסר לו וממה הוא מבקש להינצל. אחר הישועה אומר דוד "רומה על שמים" - שמים אינסופיים ללא גבול, שכן ההודאה היא ללא גבול. אף השאיפה שלנו היא אל האינסוף, על כן לאחר הצרה מזכיר דוד "שמים", ללא ידיעה וללא הגבלה. מן האינסוף יבוא כבוד ה' "על כל הארץ".
במה יופיע כבוד ה'? בכל חלק של הפרק יש לכך משמעות שונה.
בחלק הראשון מובא: "על כל הארץ כבודך" - לרבות מקום שבו נמצאת עתה הבעיה והצתרה, עליו אנו מתפללים, אף בו יופיע כבוד ה'.
הפסוק השני מציין: "על כל הארץ כבודך" - ללא גבולות. השאיפה היא להופעה אינסופית של כבוד ה' בכל המציאות כולה.

מתוך כך נתייחס לשנה זו. מצד אחד אנו עושים הכל על מנת לנצח, ומתפללים שישמור ה' על חבלי הארץ הנמצאים עתה בבעיה. עם זאת אנו למדים מדוד להביט על כל הצרות כאילו כבר עברו, ואנו רואים כבר עתה את הישועה, שכן יש לנו בטחון גמור בישועתם של ישראל, אף אם איננה נגלית לעינינו בהווה.
מסופר כי לדוד המלך היתה טבעת שהיו חרוטות עליה האותיות: "גז"י", ובכל צרה שהיתה לו, היה מביט בה, ומתמלא בטחון. מה פירוש אותיות אלה? ראשי התיבות הן: גם זה יעבור. אף בעת הקושי הרב ביותר, אנו יודעים כי צרה זו תעבור, ואנו נתבונן עליה ממרחק השנים, אז לא נצטער. כך היתה דרכו של דוד, שאף בעת הצרה הביט אל הזמן שלאחריה, וממנו שאב תקוה.

אחת הנקודות הבולטות בפרק זה, היא חזרה על מילים ופסוקים.
"חנני אלקים חנני...".
"נכון לבי אלוקים נכון לבי אשירה ואזמרה".
"עורה כבודי עורה...".
המילה "שמים", חוזרת ארבע פעמים בפרק3.
בפסוק ד' מופיע הביטוי "חסדו ואמתו", וכן בפסוק י"א: "כי גדול עד שמים חסדך ועד שחקים אמתך".
מהי משמעות הכתיבה בצורה כזו?
נראה שפסוק המפתח להבנת ענין הפרק הוא פסוק ג':

אקרא לאלוקים עליון לאל גומר עלי.

חז"ל דרשו על פסוק זה4:

דבר אחר 'החדש הזה לכם', אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה, רבון העולם, אימתי אתה עושה את המועדות, שכן כתיב (דניאל ד') 'בגזירת עירין פתגמא', אמר להם אני ואתם נסכים על מה שישראל גומרין ומעברין את השנה, שנאמר (תהלים נ"ז) 'אקרא לאלהים עליון לאל גומר עלי'.

הקב"ה גומר את ההחלטה - על פי החלטתם של ישראל. הפסוק כולל שני חלקים המשלימים זה את זה: "אקרא לאלוקים עליון" - אני קורא אל ה' העליון מעל למציאות והכל תלוי בו, אך אני יודע, ש"לאל גומר - עלי", שה' נתן לאדם את יכולת ההכרעה וההשפעה על העולם ואף על העולמות הרוחניים. יש בחינה של "עליון", הנותנת לאדם בטחון, ויש בחינת "לאל גומר עלי", הנותנת לנו את האחריות.
כך יש להבין את החזרה בפרק. העניינים השונים מופיעים בשני מישורים. מישור אחד בו ה' פועל בעולם, משפיע על העולם מחסדו ומהנהגתו. המישור השני הוא המישור בו פועל האדם, מתוך הכוחות שניתנו לו, לרומם ולהשפיע, מלמטה למעלה, על העולם כולו.
"חנני אלוקים חנני" - "חנני שלא אהרוג שלא אֵהָרֵג"5. דוד מתפלל בשני המישורים, שלא תהיה פגיעה בו, מתוך שה' ישמור אותו, אך גם שלא יפגע הוא באחרים, שיפעל בדרך נכונה וישרה.
"נכון ליבי אלוקים נכון ליבי" - "נאמן עמך במידת הדין, ונאמן עמך במדת הרחמים"6. אף בפסוק זה משמעות הכפילות דומה. מידת הרחמים - בשפע האלוקי מלמעלה למטה, ומידת הדין, על פי מעשי האדם.

זו גם משמעות הביטוי "חסד ואמת" החוזר בפרק.
הרמב"ן על הפסוק7: "קטונתי מכל החסדים ומכל האמת", כותב:

והנכון בעיני כי החסדים הקיימים יקראו אמת, כי היא מגזרת אמנה, כטעם 'ונאמן ביתך וממלכתך עד עולם' (שמואל ב' ז', ט"ז), ענין קיום.

יש חסדים שהם לפי שעה, ויש חסדים קיימים שהם אמת. מבארים המפרשים, שחסדי ההצלה מלבן וכדו' שעליהם התפלל יעקב הם חסד, והבנים שנולדו ליעקב הם אמת, שהם חסד הקיים לעולם.
פעמים, שמתערבב החסד עם האמת וענייני השעה מקלקלים את החסד האמיתי והקיים. יש טרור, והוא צרה לשעה, ותפילתנו שיצילנו הקב"ה ויתן לנו דרך להתגבר עליו. אולם, יש חבלי ארץ שהם בחינת אמת ותפילתנו להיותם קיימים עימנו, בחינת "ונאמן ביתך וממלכתך עד עולם".

פרק נ"ז בתהילים מלמד אותנו את ההתבוננות המורכבת על העולם, שאנו נדרשים להעמיק בה ולחיות לאורה את חיינו, הפרטיים והלאומיים.
מקור הכח לפעול ולעשות הוא בהבנה כי מקור כל הכוחות הוא ה' אחד, בשמים ממעל ובארץ מתחת - אין עוד מלבדו. הוא עשה, עושה ויעשה את כל המעשים. יחד עם זאת, אנו יודעים ומאמינים כי הקב"ה ברא את האדם, ונתן לו כח וחכמה לפעול בעולם, לעובדה ולשומרה, ולתקן את כל אשר ברא אלוקים לעשות. אל לנו להיבטל מעשיה מתוך אמונה בה', אלא לקבל את המבט הנכון על העשיה שלנו, מתוך הבנה כי מעשינו משפיעים וקובעים בעולם ובעולמות.
עלינו להתבונן במציאות ולדעת מהם דברים לשעה, ומהם דברים הקיימים ועומדים לעד.

מדינת ישראל נבנתה בידי אדם, אך חיה בידי שמים, ואנו מתפללים בכל יום, כי ה' ישמור ויברך את מדינת ישראל ראשית צמיחת גאולתנו, ויתן לנו כח לפעול ולבנות ולהגדיל תורה ולהופיע שם ה' אחד בעולם.




1 דברים א', כ"ח.
2 מלכים ב' כ', ג'.
3 פס' ד', ו', י"א וי"ב.
4 שמות רבה פרשה ט"ו, ב', ועי' ירושלמי כתובות פ"א ה"ב.
5 רש"י לפסוק.
6 רש"י.
7 בראשית ל"ב, י"א.


-------------------------------------------------------------------------------------------