פרשת השבוע פרשת קרח הרב יהושע ויצמןכ"ח בסיון ה'תשס"ד

כל הזכויות שמורות לישיבת מעלות. הקובץ מופיע באתר הישיבה www.yesmalot.co.il
מעובד ע"פ שיעור מפי ראש הישיבה. ערך: מנחם ויצמן.



"אלו ואלו דברי אלוקים חיים"


חז"ל מגנים את קורח על כך שחלק על משה, ורואים במחלוקת דבר שלילי שיש להתרחק ממנו.

אולם, אנו רואים שחז"ל התייחסו למחלוקות בצורה חיובית. ראשית, כל התורה שבעל פה מלאה במחלוקות, על כל צעד ושעל. על בית שמאי ובית הלל אמרו למשל1:

אלו ואלו דברי אלוקים חיים.

חכמים לא גינו אותם על מחלוקתם אלא ראו בכך גילוי אלוקי. הכיצד?
יתירה מזאת. פעמים, שאם אין מחלוקת, רואים בכך חכמים בעיה2:

אמר רב כהנא סנהדרי שראו כולן לחובה פוטרין אותו.

אם כל חכמי הסנהדרין מסכימים ביניהם שהנאשם חייב - אין להרוג אותו.
מדוע? הרי אנו רוצים שתהיה הסכמה, ולא מחלוקות?
נעיין מעט בעומקן ובמהותן של מחלוקות חכמים.
בירושלמי3 נאמר:

אמר ר' ינאי אילו ניתנה התורה חתוכה לא היתה לרגל עמידה, מה טעם 'וידבר ה' אל משה', אמר לפניו רבונו של עולם הודיעני היאך היא ההלכה, אמר לו 'אחרי רבים להטות' רבו המזכין זכו רבו המחייבין חייבו, כדי שתהא התורה נדרשת מ"ט פנים טמא ומ"ט פנים טהור מינין 'ודגל"ו'. וכן הוא אומר 'אמרות ה' אמרות טהורות כסף צרוף בעליל לארץ מזוקק שבעתים', ואומר 'מישרים אהבוך'.

התורה לא ניתנה חתוכה. כלומר, אין הלכה אחת ברורה על פיה יש לנהוג, ועלינו רק לזהותה. תפקיד החכמים איננו לנסות להגיע לאמת האלוקית הנסתרת מאיתנו, אלא להכריע על פי הרוב. הכרעה על פי הרוב איננה דרך של "בדיעבד", מתוך שאיננו יודעים את האמת, אלא דרך של "לכתחילה": "כדי שתהא התורה נדרשת מ"ט פנים טמא ומ"ט פנים טהור". מדוע זה דבר טוב, לדרוש את התורה לכאן ולכאן? האם לא עדיף שתהיה אמת אחת ברורה? הרב קוק זצ"ל מבאר ענין זה4:

אמר ר' אלעזר תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם, שנאמר "וכל בניך לימודי ה' ורב שלום בניך", אל תקרי בניך אלא בוניך. יש טועים שחושבים, שהשלום העולמי לא ייבנה כי אם על ידי צביון אחד בדעות ותכונות, ואם כן כשרואים תלמידי חכמים חוקרים בחכמה ודעת תורה, ועל ידי המחקר מתרבים הצדדים והשיטות, חושבים שבזה הם גורמים למחלוקת והפך השלום. ובאמת אינו כן, כי השלום האמתי אי אפשר שיבוא לעולם כי-אם דוקא על ידי הערך של רבוי השלום. הרבוי של השלום הוא, שיתראו כל הצדדים וכל השיטות, ויתבררו איך כולם יש להם מקום, כל אחד לפי ערכו, מקומו וענינו. ואדרבא גם הענינים הנראים כמיותרים או כסותרים, יראו כשמתגלה אמתת החכמה לכל צדדיה, שרק על ידי קיבוץ כל החלקים וכל הפרטים, וכל הדעות הנראות שונות, וכל המקצעות החלוקים, דוקא על ידם יראה אור האמת והצדק, ודעת ד' יראתו ואהבתו, ואור תורת אמת. על-כן תלמידי חכמים מרבים שלום, כי במה שהם מרחיבים ומבארים ומילדים דברי חכמה חדשים, בפנים מפנים שונים, שיש בהם רבוי וחילוק ענינים, בזה הם מרבים שלום...
ורב שלום בניך, לא אמר גדול שלום בניך, שהיה מורה על ציור גוף אחד גדול, שאז היו הדברים מתאימים לאותו הרעיון המדומה, שהשלום הוא צריך דוקא לדברים אחדים ושיווי רעיונות, שזה באמת מגרע כח החכמה והרחבת הדעת, כי אור הדעת צריך לצאת לכל צדדיו, לכל הפנים של אורה שיש בו, אבל הרבוי הוא רב שלום בניך, אל תקרי בניך, אלא בוניך, כי הבנין יבנה מחלקים שונים, והאמת של אור העולם תבנה מצדדים שונים ומשיטות שונות, שאלו ואלו דברי אלהים חיים, מדרכי עבודה והדרכה וחנוך שונים, שכל אחד תופס מקומו וערכו. ואין לאבד כל כשרון ושלמות כי אם להרחיבו ולמצא לו מקום.

המציאות מורכבת מתכונות שונות ודעות שונות. כל טוב מעורב עם רע, ובכל רע יש נקודת טוב. אין דבר בעולם שאיננו מורכב מיסודות שונים ואף הפוכים זה מזה, שבהתרכבם יחד יוצרים דבר אחד שלם.
במציאות ישנם באמת מ"ט פנים לכאן ולכאן, ולא ניתן להגדיר אמת אחת, יחידה ומוחלטת, במציאות המורכבת של העולם הזה.
השלום האמיתי נבנה מתוך גילוי כל הדעות, כל הפנים והצדדים שיש בכל ענין, וכך הוא מתגלה בשלמותו - וזהו השלום.
אף באדם שעבר עבירה בצורה ודאית - יש נקודות זכות מסויימות, ועל כן לא ייתכן שכל הסנהדרין יראו לחובה. אין בעולם דבר שאיננו מורכב מצדדים שונים, ואחדות הדעות מלמדת במקרה כזה על חוסר בירור הדין לעומקו.

לסיכום: השלום נבנה דווקא מתוך גילוי הפנים השונות שבכל דבר, שכן הצדדים השונים משלימים לתמונה כללית ומלאה של המציאות המורכבת.

מה הבעיה, אם כן, במחלוקתו של קורח?
טענתו של קורח היתה5:

כי כל העדה כולם קדושים...

קורח טען, שהשלום והאחדות יבואו מתוך שוויון בין כולם, ולא מתוך הכרת השונות שבכל דבר.
אלא, שדווקא השוויון מוליד מחלוקת. מדוע?
אם כולם שווים, הרי שכל אחד הוא עולם שלם בפני עצמו, ולכן לא ניתן לאחד בין האנשים. רק השוֹנוּת, העובדה שמה שיש בזה אין בזה - היא המאפשרת לאחד בין האנשים על ידי שכל אחד משלים את זולתו.

בספר הכוזרי מופיעה שאלה של מלך הכוזרים6:

אמר הכוזרי: ומדוע לא נתנה התורה כהישרה לכל בני האדם, וכי לא היה זה ראוי יותר לחכמה האלוהית?
אמר החבר: וכי לא היה ראוי יותר כי יהיו כל בעלי החיים מדברים?...

מדוע לא נברא העולם כך שכולם מדברים? היכולת להוציא אל הפועל את כל הבחינות והצדדים שבעולם, נובעת מכך שיש מדרגות שונות וסוגים שונים של יצורים, ורק כך יש משמעות לכל יצור, וכולם יחד יוצרים הרמוניה ושלמות.

דוגמא נוספת: היכולת של האיש והאשה להתאחד, "והיו לבשר אחד", נובעת מכך שהם שונים, וכל אחד משלים את רעהו. שנים שווים אינם יכולים להתאחד ביניהם, שכן אין האחד משלים את חבירו, ומה יאחד ביניהם?

קורח, שטען לשוויון בין כולם, הוביל למחלוקת, שכן השלום איננו נובע משוויון, אלא מהתאחדות של אנשים שונים ודעות שונות לכלל אחד, והליכה על פי הרוב על מנת להכריע.




1 עירובין י"ג, ע"ב.
2 סנהדרין י"ז ע"א.
3 סנהדרין פ"ד ה"ב.
4 עולת ראי"ה א', עמ' ש"ל.
5 במדבר ט"ז, ג'.
6 מאמר ראשון, ק"ב-ק"ג.


-------------------------------------------------------------------------------------------