פרשת השבוע פרשת ראה הרב יהושע ויצמןכ"ה באב ה'תשס"ד

כל הזכויות שמורות לישיבת מעלות. הקובץ מופיע באתר הישיבה www.yesmalot.co.il
מעובד ע"פ שיעור מפי ראש הישיבה. ערך: מנחם ויצמן.



עם סגולה - לא לבודדים


בין המצוות המופיעות בפרשת השבוע מופיע איסור "לא תגודדו"1:

בנים אתם לה' אלהיכם לא תתגדדו ולא תשימו קרחה בין עיניכם למת. כי עם קדוש אתה לה' אלהיך ובך בחר ה' להיות לו לעם סגלה מכל העמים אשר על פני האדמה.

פשט הפסוק אוסר לעשות חתך ושריטה כאבל על מת, אך חז"ל2 למדו מכאן איסור נוסף: "לא תעשו אגודות אגודות". רש"ר הירש בפירושו לכתוב עומד על הקשר בין שני הציווים, ועל הקשר לפסוק: "כי עם קדוש אתה לה' אלוקיך":

כי עם קדוש וגו'. לא "גוי קדוש" באחדותו כלפי חוץ אלא "עם קדוש" המאוחד בעיצובו החברתי הפנימי למרות ריבוי חוליותיו. החברה הלאומית של העם הזה קנויה לה' וכל חוליותיה שוות בקדושתן וביחסן הישיר אל ה', ועצם החזון הזה של חברה אנושית הקנויה לה' וחיים חברת-עם מלאים הבנויים על בסיס ההשתעבדות לה' - הוא הוא הייעוד שלשמו נבחרת בידי ה'.
... נזכור שכל ההלכות של הפרק הקודם דנות בסכנה הנשקפת מהשפעתם המכרעת של אישים יחידים על החוגים הקרובים להם; נזכור שאיסור גדידה ושריטה לנפש בא לשלול את ההערכה המוגזמת של אישים יחידים; ונזכור, בסופו של דבר, שה"אגודות אגודות", שהפירוש השני של "לא תגודדו" בא להזהיר מפניהן, נוצרות בדרך כלל על ידי ששני אישים חלוקים זה עם זה וחלקים שונים של הציבור הולכים אחרי האחד או אחרי השני; וכך יובן שיש קשר פנימי עמוק בין שני האיסורים הנלמדים כאחד מלשון "לא תגודדו".

אין לגדוד על מת, משום שאין לרומם ולהעריץ אישיותו של אדם יחיד, גדול ככל שיהיה, בצורה מוגזמת.
אף איסור אגודות אגודות מחזק את ערך הכלל על פני היחידים.
מכאן עולה ענין החורז את פרשת ראה. עם ישראל הוא "עם קדוש", ובו בחר ה', ולא ביחידים. בכל אחד מישראל טמונה הסגולה האלוקית של ישראל, ותכונותיו המעולות של יחיד אינן יכולות לגבור על קדושת הכלל.
פרשת ראה שוללת את ההליכה אחרי היחידים. לא מסית ומדיח, לא נביא שקר ולא עיר הנידחת, כי אם כח הכלל שבקדושת האומה.
פרשת שופטים, הבאה לאחר מכן - ממשיכה עיקרון זה. לאחר ששללנו הליכה אחר יחידים, מחוזק כח הכלל - המלוכה, שופטים ושוטרים וכדו'.

פעמים שישנה נטיה לאדם ללכת בדרך שהוא כובש, בלא מחויבות לכלל - למנהגיו, לפסיקותיו ולמסורותיו. פרשת ראה מלמדת אותנו, כי הבחירה האלוקית שהטביעה בנו את הסגולה הישראלית - בחרה בעם קדוש, ולא באנשים פרטיים קדושים. רק מתוך קישור ומחוייבות לכלל - יכול היחיד להתרומם ולהתקדש.
מכאן החשיבות הגדולה של מנהג ישראל ושל פסיקה על פי מסורת רוב האומה. איננו פוסקים הלכה רק מתוך ספרים וכללי פסיקה, חשובים ככל שיהיו. הפסיקה וההנהגה המעשית מקבלות את תוקפן מקבלת האומה וממנהג ישראל שדין הוא.
הכתוב אומר: "כי בך בחר ה' להיות לו לעם סגולה"; "בך" - בציבור. אך גם - "בך" - בכל אחד ואחד מישראל. לא כישוריו וכשרונותיו של כל אדם מישראל גרמו לבחירה האלוקית בו, אלא כל אחד ואחד מישראל הוא חלק מהכלל, וכולם יחד בונים את כלל ישראל.
לא בחכמים, גאונים וצדיקים בחר ה', אלא בבני אברהם יצחק ויעקב, וכולם שווים בסגולה אשר בקרבם.




1 דברים י"ד, א'-ב'.
2 יבמות י"ג ע"א.


-------------------------------------------------------------------------------------------