להזמנת הספר משוש הארץ להזמנת הספר משוש הארץ לשיעורים ושיחות לחנוכה

מוסר אין הדבר תלוי אלא בי הרב יהושע ויצמןב' באב ה'תשס"ט

כל הזכויות שמורות לישיבת מעלות. הקובץ מופיע באתר הישיבה www.yesmalot.co.il
מעובד ע"פ שיעור מפי ראש הישיבה. ערך: מנחם ויצמן.


אין הדבר תלוי אלא בי


בגמרא מופיע סיפור מפורסם, שיש ללמוד ממנו הרבה (עבודה זרה י"ז ע"א):

אמרו עליו על ר' אלעזר בן דורדיא שלא הניח זונה אחת בעולם שלא בא עליה. פעם אחת שמע שיש זונה אחת בכרכי הים, והיתה נוטלת כיס דינרין בשכרה. נטל כיס דינרין והלך, ועבר עליה שבעה נהרות. בשעת הרגל דבר הפיחה, אמרה: כשם שהפיחה זו אינה חוזרת למקומה כך אלעזר בן דורדיא אין מקבלין אותו בתשובה. הלך וישב בין שני הרים וגבעות, אמר: הרים וגבעות, בקשו עלי רחמים. אמרו לו: עד שאנו מבקשים עליך נבקש על עצמנו, שנאמר (ישעיהו נ"ד): "כי ההרים ימושו והגבעות תמוטינה". אמר: שמים וארץ, בקשו עלי רחמים. אמרו: עד שאנו מבקשים עליך נבקש על עצמנו, שנאמר (ישעיהו נ"א): "כי שמים כעשן נמלחו והארץ כבגד תבלה". אמר: חמה ולבנה, בקשו עלי רחמים. אמרו לו: עד שאנו מבקשים עליך נבקש על עצמנו, שנאמר (ישעיהו כ"ד): "וחפרה הלבנה ובושה החמה". אמר: כוכבים ומזלות, בקשו עלי רחמים. אמרו לו: עד שאנו מבקשים עליך נבקש על עצמנו, שנאמר (ישעיהו ל"ד): "ונמקו כל צבא השמים". אמר: אין הדבר תלוי אלא בי. הניח ראשו בין ברכיו וגעה בבכיה עד שיצתה נשמתו. יצתה בת קול ואמרה: ר' אלעזר בן דורדיא מזומן לחיי העולם הבא... בכה רבי ואמר: יש קונה עולמו בכמה שנים ויש קונה עולמו בשעה אחת. ואמר רבי: לא דיין לבעלי תשובה שמקבלין אותן, אלא שקורין אותן רבי.

לא דבר קל הוא להיקרא בשם "רבי" בתקופת התנאים. רבי אלעזר בן דורדיא קיבל סמיכה מידי בת קול, והפך לרבי, לתנא, ברגע אחד.
נראה, שעיקרו של הסיפור נעוץ בביטוי שאמר רבי אלעזר: "אין הדבר תלוי אלא בי". מהו "הדבר" שתלוי ברבי אלעזר?
אותה אשה אמרה לרבי אלעזר: "אלעזר בן דורדיא אין מקבלין אותו בתשובה". אף רבי השתמש בביטוי דומה: "לא דיין לבעלי תשובה שמקבלין אותן, אלא שקורין אותן רבי".
אמנם ההרים והגבעות, השמים והארץ לא קיבלו את רבי אלעזר, אך מן השמים קראו את שמו רבי, והסמיכו אותו ללמד תורה לעם ישראל. התורה שהוא מלמד היא ש"אין הדבר תלוי אלא בי". מן השמים קיבלו אותו ואת תשובתו.
נראה שיש בדברים אלה לימוד גדול.
מה גרם לאותו חוטא להזדעזע ולרצות שיקבלו את תשובתו? אותה אשה אמרה לו: אתה אינך שייך לעולם. בצורת החיים שלך איבדת את השייכות ואת הקיומיות שלך. כל מה שמקיים אותך זה היצר הרע שלך, ואין לך דבר חיובי שאתה נותן לו מקום.
אם אדם מסוגל לעבור שבעה נהרות ולתת כיס דינרים בשביל החטא, הרי זה מלמד שהדבר הזה הוא הנותן לו תחושה של קיום. אין לו דבר מלבד חטאיו, ועל כן אין מקבלים אותו בתשובה. הוא לא שייך לכלום. כמו אותה הפיחה, אין לו כל אחיזה במציאות, ורק הרע נותן לו תחושה של קיומיות.
אמירה זו זעזעה אותו. הוא רוצה להיות שייך. תחושה השייכות היא תחושה עמוקה ופנימית של האדם, וכל אדם רוצה להרגיש שייך.
רבי אלעזר הבין שכדי להיות שייך הוא צריך שיקבלו אותו. העולם יחליט אם הוא שייך אליו או לא, ואם יש לו תפקיד בעולם. על כן הוא פונה לגורמים שונים כדי שיקבלו אותו.
הוא פונה להרים ולגבעות, לשמים ולארץ, לגרמי השמים. אתם קיימים, אני רוצה להיות חלק מכם וכך לחוש גם בקיומי. אולם, קיומם של כל הדברים האלו אינו מוחלט ונצחי, ואין הוא יכול לקבל מהם את הקיום שלו.
אז מבין רבי אלעזר את הדבר הגדול שהוא מעביר אלינו ועל שמו הוא נקרא תנא: "אין הדבר תלוי אלא בי". השייכות לעולם והצורה שבה העולם מקבל את האדם - תלויים רק בו עצמו. אין דבר אחר מלבד האדם שבו ניתן לתלות זאת. כל הכוחות והתשובות נמצאות באדם עצמו. גם אדם שנמצא במדרגה נמוכה ביותר - כמו אלעזר בן דורדיא - יכול להגיע לכך שיקבלו אותו בתשובה. בכל אדם שוכנת נשמה גדולה, והיא יכולה להביא את האדם למדרגות גבוהות ועליונות. הדבר הזה תלוי רק באדם.

הגמרא מספרת שרבי בכה ואמר "יש קונה עולמו בשעה אחת". מדוע בכה רבי? ודיא אין הוא מצטער על העבודה הקשה שעמל בה כדי לזכות במדרגתו. מי שקנה עולמו בשעה לא הגיע למדרגתו של רבי. וכי ניתן להשוות את מעלתו של רבי שעמל על עריכת ששה סדרי משנה, למי שקנה עולמו בשעה, ואין ממנו אפילו משנה אחת? פשוט שתכליתו של העולם היא שהאדם יעמול על מדרגתו, ויקנה אותה בכמה שנים ולא בשעה אחת. רבי אלעזר איננו חלק מהסדר הרגיל של הבריאה. הוא נשתל על ידי הקב"ה כדי ללמדנו ש"יש קונה עולמו בשעה אחת", ו"אין הדבר תלוי אלא בי". מדוע, אפוא, בכה רבי?
הבכי הוא על החידוש שחידש רבי אלעזר. גם מי שקונה עולמו בכמה שנים - "אין הדבר תלוי אלא בו". אין הוא מגלה דברים חדשים שלא היו בו לפני כן, אלא חושף את העומק הגדול של נשמתו. הכל נמצא באדם, והולך ומתגלה עם עבודתו ועמלו. יש מי שבשעה אחת גדולה מגלה את עוצמתו, אך אין זה הסדר הרגיל של העולם. הסיפור של רבי אלעזר העמיד בפני רבי את העוצמה האדירה הגנוזה בתוך כל אדם, ועל כך הוא בוכה. אם אפשר להגיע לעוצמה כה גדולה בשעה אחת, הרי זה מפני שכל העוצמה הזו נמצאת באדם מלכתחילה, ויכול הוא להגיע לכך בעצמו, בלי לימוד ארוך ומעמיק של שנים מפי סופרים ומפי ספרים.

אמירה גדולה זו, על כך שהכל תלוי ונמצא באדם עצמו, יש בה כמה פנים שננסה לעמוד עליהם.
מעשה שסופר על הבעש"ט (מעשה ברבי ישראל בעל שם טוב, שמחה רז):

בך תלוי הדבר
רבי יצחק מוורקי סבל הרבה בימי נעוריו עגמת נפש מאשתו, שציערה אותו מאוד. אף הוא סבל ושתק. אולם כשראה אחר כך, שגם למשרתיו יש צער ועינוי גדול ממנה, לא היה יכול לשית עצות בנפשו, אם לסבול גם זאת ולא להתקוטט עמה או שמא על צער עצמו הוא יכול למחול ולשתוק, אבל לא על צערם של המשרתים. לבסוף החליט לנסוע לרבו רבי דוד מללוב, ולשאלו על כך.
שמע הרב ר' דוד את דבריו ואמר:
- מה תאמר לי? אמור לעצמך!
לא הבין רבי יצחק את פירוש הדברים, עד אשר מצא לאחר זמן בשם רבי ישראל בעל שם טוב, שאם אדם פוגם בבחינת מעשה, נגרם לו צער מבהמה ועבדים שלו, ואם פוגם בדיבורו, יש לו צער מאשתו ושאר בני אדם שמצערים אותו בקללותיהם ובדבריהם. ואם פוגם הוא במחשבה, יש לו צער מבנים. ואם האדם זוכה ומתקן את אלה שלוש הבחינות: מחשבה, דיבור ומעשה, מתהפכים כולם לטובה. ואו אז הבין את דברי רבו מללוב שהכל תלוי בו בעצמו.

במעשה זה יש הרחבה של האמירה "אין הדבר תלוי אלא בי". גם ההתנהגות של הבהמות של האדם, עבדיו, וגם אשתו וילדיו - הכל תלוי בו. ככל שההתנהגות הקשה באה ממקום קרוב יותר לאדם, כך הצער גדול יותר, והדבר תלוי באדם עצמו, במחשבתו, בדיבוריו ובמעשיו.
החידוש הגדול הוא, שגם כאן הדבר תלוי רק באדם עצמו. אם הוא ידבר בצורה נכונה, אז גם הסובבים אותו ידברו בצורה נכונה. אם הוא יחשוב נכון - סביבתו תשתנה לאור מחשבותיו.
אין זו נוסחת קסם. אין משנים את הסביבה בדיבור כזה או אחר. אולם הלימוד העולה מכאן הוא חשוב: מעשיו של האדם הם שיקבעו את צורת הקשר שלו עם סביבתו.
דברים אלה מעניקים משמעות עמוקה לפתגמו של הבעש"ט: "חשוב טוב - יהיה טוב". הטוב תלוי באדם.
הכיצד? העולם הוא נתון. לא יכול האדם לשנות את המציאות הנתונה שבה הוא חי. אולם יכול הוא לשנות את ההתייחסות שלו למציאות. אם טוב לאדם או לא - זה תלוי בו, ביחסו אל המציאות.
כך אמר הבעש"ט (מעשה ברבי ישראל בעל שם טוב, שמחה רז):

פעם שאל רבי ישראל בעל שם טוב: מי הוא זה שגירש את האדם הראשון מגן עדן מקדם? האם גירש אותו מלאך? האם פתח הבורא שער בגן עדן או פרץ גדר, נטל את האדם וגירשו?
אלא, השיב הבעש"ט, על הפסוק "ויגרש את האדם" (בראשית ג') פירש תרגום יונתן בן עוזיאל: "וטריד ית אדם", כלומר, האדם נעשה טרוד. ואדם שהוא טרוד ממילא אינו יכול להיות בגן עדן.
בימים הראשונים לבריאת העולם, כשהכל היה חדש עדיין, אביבי, היה ליבו של האדם פתוח לזיוו של העולם. ועל כל מה שעיניו ראו היה נותן שבח לבורא על "הטוב מאוד" שהעניק לעולם.
אך אחרי "החטא הקדמון", כשהאדם לא הסתפק עוד במה שהיה מזומן לו וגברה בו תחושת המחסור לדברים שאינם מיועדים לו, ירדו עליו טרדות מרובות שמנעוהו מהתבונן בהדרו של העולם וכך ננעלו בפניו שערי גן עדן.

בגירסא נוספת מובא:
האדם עדיין בגן עדן. האם יצא משם? זה תלוי בו. להט החרב מתהפכת לטוב ולרע, ויכול האדם לבחור באיזה צד של החרב - ושל העולם - הוא בוחר להיות. עדותו של הבורא על העולם (בראשית א', ל"א): "וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד" נשארת נכונה לנצח. מה שיכול להפוך את העולם לפחות טוב הוא מבטו של האדם.
"אין הדבר תלוי אלא בי" - רק בי תלוי האם אחיה בעולם טוב, בגן עדן, או שאגורש משם. הקב"ה אומר שהעולם טוב, ואנו יכולים להחליט שאנו רואים טוב, ואז נחיה בעולם טוב.

הדבר נכון לכל בחירותיו של האדם - בחירת בן זוג, בחירת מקצוע, בחירת מקום מגורים - בכל אלו בחירתו של האדם קובעת איך יהיו הדברים האלו עבורו.
גם כשאשתו של האדם מצערת אותו - זה תלוי בו. תשנה את התנהגותך ואז אשתך תשנה את היחס אליך. כך אומר ר' דוד מלעלוב. בדרך נוספת אפשר לומר: תשנה את ההסתכלות שלך ותראה מה טוב במציאות שאתה חי בה. תהיה מאושר עם מה שיש לך, תחפש דברים חיוביים.
מעשיו של האדם וצורת ההסתכלות שלו על העולם יכולים להפוך את העולם לעולם טוב יותר.



-------------------------------------------------------------------------------------------