פרשת השבוע פרשת וירא הרב מנשה וינרי"ד חשון ה'תשס"ה

כל הזכויות שמורות לישיבת מעלות. הקובץ מופיע באתר הישיבה www.yesmalot.co.il
מעובד ע"פ שיעור מפי הרב מנשה וינר. ערך: שחר שטרן (לא עבר את הגהת הרב)



תפילת אברהם


סיפור אבימלך ושרה

אברהם ושרה יורדים לגרר ואבימלך מלך גרר לוקח את שרה (כ',ג'-ז'):

וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל אֲבִימֶלֶךְ בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה וַיֹּאמֶר לוֹ הִנְּךָ מֵת עַל הָאִשָּׁה אֲשֶׁר לָקַחְתָּ וְהִוא בְּעֻלַת בָּעַל:
וַאֲבִימֶלֶךְ לֹא קָרַב אֵלֶיהָ וַיֹּאמַר אֲדֹנָי הֲגוֹי גַּם צַדִּיק תַּהֲרֹג:
הֲלֹא הוּא אָמַר לִי אֲחֹתִי הִוא וְהִיא גַם הִוא אָמְרָה אָחִי הוּא בְּתָם לְבָבִי וּבְנִקְיֹן כַּפַּי עָשִׂיתִי זֹאת:
וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָאֱלֹהִים בַּחֲלֹם גַּם אָנֹכִי יָדַעְתִּי כִּי בְתָם לְבָבְךָ עָשִׂיתָ זֹּאת וָאֶחְשֹׂךְ גַּם אָנֹכִי אוֹתְךָ מֵחֲטוֹ לִי עַל כֵּן לֹא נְתַתִּיךָ לִנְגֹּעַ אֵלֶיהָ:
וְעַתָּה הָשֵׁב אֵשֶׁת הָאִישׁ כִּי נָבִיא הוּא וְיִתְפַּלֵּל בַּעַדְךָ וֶחְיֵה וְאִם אֵינְךָ מֵשִׁיב דַּע כִּי מוֹת תָּמוּת אַתָּה וְכָל אֲשֶׁר לָךְ:

יש לשאול, מה הקשר בין זה שהוא נביא לבין זה שהוא יתפלל בעדו ויחיה? המפרשים אומרים כמה דברים בעניין. רש"י אומר (שם,ז'):

כי נביא הוא - ויודע שלא נגעת בה, לפיכך ויתפלל בעדך:

הוא נביא והוא יודע שלא קרה שום דבר. אבל, הפשט הפשוט יותר הוא של הרשב"ם (שם):

כי נביא הוא - לשון ניב שפתים. רגיל אצלי ומדבר את דבריי ואני אוהב את דבריו ושומע תפילתו:

כלומר, אומר הקב"ה לאבימלך: כדאי מאוד שתשיב את אשתו כי הוא נביא והוא יתפלל בעדך. הוא אחד שמרבה להתפלל ואני אוהב את דבריו ושומע את תפילתו. הקב"ה אוהב לשמוע את תפילותיו של אברהם אבינו. מי סיפר לרשב"ם את הדבר הזה? אנו נמצאים כאן לאחר אחת התפילות המפורסמות ביותר, בסיפור הפיכת סדום ועמורה, כאשר אברהם אבינו עומד מול הקב"ה בתפילה נרגשת מאוד על הצלתם של אנשי סדום (שם,י"ח,כ"ג):

וַיִּגַּשׁ אַבְרָהָם וַיֹּאמַר הַאַף תִּסְפֶּה צַדִּיק עִם רָשָׁע:


תפילת אברהם על סדום

תפילת אברהם אבינו על סדום היא תפילה נרגשת מאוד. אברהם אבינו עומד בתפילה הזאת ויש הרגשה של אי נוחות מבקשתו. אברהם אומר לקב"ה: "האף תספה צדיק עם רשע"? היינו מצפים לשמוע נימה של ביקורת על אברהם - האם כך מדברים עם הקב"ה?

אוּלַי יֵשׁ חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם בְּתוֹךְ הָעִיר הַאַף תִּסְפֶּה וְלֹא תִשָּׂא לַמָּקוֹם לְמַעַן חֲמִשִּׁים הַצַּדִּיקִם אֲשֶׁר בְּקִרְבָּהּ:
חָלִלָה לְּךָ מֵעֲשֹׂת כַּדָּבָר הַזֶּה לְהָמִית צַדִּיק עִם רָשָׁע וְהָיָה כַצַּדִּיק כָּרָשָׁע חָלִלָה לָּךְ הֲשֹׁפֵט כָּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט: (שם,כ"ד-כ"ה)

הקב"ה לא חייב לאברהם תשובה. אברהם מטיח דברים כלפי מעלה וזה נשמע לא פשוט. אברהם אומר את הדברים הללו בכדי להציל את אנשי סדום. כתוב שהם רעים וחטאים לה' מאוד, ובכל זאת אומר אברהם שאם יש 50 צדיקים, מדוע שהם לא ישארו? הקב"ה לא מתעלם מאברהם אלא ההיפך, הוא עונה לו (שם,כ"ו):

וַיֹּאמֶר ה' אִם אֶמְצָא בִסְדֹם חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם בְּתוֹךְ הָעִיר וְנָשָׂאתִי לְכָל הַמָּקוֹם בַּעֲבוּרָם:

זו לא בקשה הגיונית ועל כל פנים הקב"ה עונה לו. מה עושה אברהם? הוא ממשיך הלאה (שם,כ"ז-כ"ט):

וַיַּעַן אַבְרָהָם וַיֹּאמַר הִנֵּה נָא הוֹאַלְתִּי לְדַבֵּר אֶל אֲדֹנָי וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר:
אוּלַי יַחְסְרוּן חֲמִשִּׁים הַצַּדִּיקִם חֲמִשָּׁה הֲתַשְׁחִית בַּחֲמִשָּׁה אֶת כָּל הָעִיר וַיֹּאמֶר לֹא אַשְׁחִית אִם אֶמְצָא שָׁם אַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה:
וַיֹּסֶף עוֹד לְדַבֵּר אֵלָיו וַיֹּאמַר אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם אַרְבָּעִים וַיֹּאמֶר לֹא אֶעֱשֶׂה בַּעֲבוּר הָאַרְבָּעִים:

משל לתלמיד ישיבה תיכונית הרוצה להשתחרר לביתו. הוא מגיע לרבו ומבקש להשתחרר לשבת כי יש בר מצוה לאחיו. הרב מאשר לו להשתחרר. מיד הוא ממשיך ואומר: ביום שישי צריך עזרה בקניות, אבא שלי מטופל ואין מישהו אחר. אומר לו הרב: בסדר. אומר לו התלמיד: ביום חמישי צריך לסדר את האולם בבית הכנסת ואין מי שיעשה את זה. לאחר דרישות כאלה ישנו סיכוי שגם היציאה לשבת תתבטל לאותו תלמיד. אי אפשר לעמוד בדבר כזה, זה נראה מן חוצפה מוגזמת!

אין ספק שאברהם אבינו נכנס כאן לעובי הקורה במסירות נפש אדירה. גם לו זה היה קשה. הוא אומר (שם,כ"ז):

וַיַּעַן אַבְרָהָם וַיֹּאמַר הִנֵּה נָא הוֹאַלְתִּי לְדַבֵּר אֶל אֲדֹנָי וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר:

אברהם אבינו נכנס לתפילה הזאת לטובת אנשי סדום, אנשים המתוארים בפסוקים כאן כניגוד הגדול להכנסת האורחים של אברהם. אברהם אבינו, עמוד החסד שבעולם, נושא את אחת התפילות הכי מרגשות בתנ"ך. אומר על כך הרשב"ם: אני אוהב שהוא מתפלל, בורא ניב שפתיים ולכן אני שומע את תפילתו.

המלאכים ירדו ועשו בדיקה ואין צדיקים בתוך העיר. האמת היא שהיה צדיק אחד בתוך העיר והוא היה יכול להציל את העיר. המלאכים ירדו לבדוק, והקב"ה מוכן לכך שמספיק שיהיו עשרה צדיקים בעיר כדי להציל אותה. יורדים המלאכים ומגלים שיש צדיק בסדום- לוט מכניס אותם לביתו. זהו, אי אפשר להפוך את העיר. אלא שאז מגיעים אנשי סדום (שם,י"ט,ד'-ו'):

טֶרֶם יִשְׁכָּבוּ וְאַנְשֵׁי הָעִיר אַנְשֵׁי סְדֹם נָסַבּוּ עַל הַבַּיִת מִנַּעַר וְעַד זָקֵן כָּל הָעָם מִקָּצֶה:
וַיִּקְרְאוּ אֶל לוֹט וַיֹּאמְרוּ לוֹ אַיֵּה הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר בָּאוּ אֵלֶיךָ הַלָּיְלָה הוֹצִיאֵם אֵלֵינוּ וְנֵדְעָה אֹתָם:
וַיֵּצֵא אֲלֵהֶם לוֹט הַפֶּתְחָה וְהַדֶּלֶת סָגַר אַחֲרָיו:

המלאכים לא עושים שום דבר. לוט יוצא אל האנשים. מדוע המלאכים נשארים בבית ולא יוצאים בעצמם? בכל אופן, לוט מדבר עם אנשי העיר ומציע הצעה נוראית (שם,ז'-ח'):

וַיֹּאמַר אַל נָא אַחַי תָּרֵעוּ:
הִנֵּה נָא לִי שְׁתֵּי בָנוֹת אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ אִישׁ אוֹצִיאָה נָּא אֶתְהֶן אֲלֵיכֶם וַעֲשׂוּ לָהֶן כַּטּוֹב בְּעֵינֵיכֶם רַק לָאֲנָשִׁים הָאֵל אַל תַּעֲשׂוּ דָבָר כִּי עַל כֵּן בָּאוּ בְּצֵל קֹרָתִי:

המלאכים כעת צריכים לקפוץ! אבל הם לא מתערבים ולא עושים כלום. אנשי העיר לא מקבלים את הצעתו של לוט והסיפור ממשיך להתגלגל (שם,ט'-י"א):

וַיֹּאמְרוּ גֶּשׁ הָלְאָה וַיֹּאמְרוּ הָאֶחָד בָּא לָגוּר וַיִּשְׁפֹּט שָׁפוֹט עַתָּה נָרַע לְךָ מֵהֶם וַיִּפְצְרוּ בָאִישׁ בְּלוֹט מְאֹד וַיִּגְּשׁוּ לִשְׁבֹּר הַדָּלֶת:
וַיִּשְׁלְחוּ הָאֲנָשִׁים אֶת יָדָם וַיָּבִיאוּ אֶת לוֹט אֲלֵיהֶם הַבָּיְתָה וְאֶת הַדֶּלֶת סָגָרוּ:
וְאֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר פֶּתַח הַבַּיִת הִכּוּ בַּסַּנְוֵרִים מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל וַיִּלְאוּ לִמְצֹא הַפָּתַח:

מה השתנה פתאום? מדוע פתאום המלאכים מתערבים? אנשי העיר אמרו ללוט "האחד בא לגור וישפוט שפוט" – מי אתה בכלל? אתה אורח, אתה לא תושב המקום. לוט היה כבר 25 שנה בסדום, ולמרות זאת הם אומרים לו: אתה בכלל לא שייך לעיר הזאת! מי אתה בכלל?! ברגע שהם אמרו את הדבר הזה הם אמרו שאין בסדום צדיקים. המבחן הוכרע ואברהם אבינו עדיין לא יודע את שהתרחש. לאחר מכן הקב"ה ממטיר על סדום גפרית ואש והופך אותה, ואז מופיע פסוק מדהים (שם,כ"ז):

וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר עָמַד שָׁם אֶת פְּנֵי ה':

מדוע אברהם משכים בבוקר אל המקום הזה? בצורה הפשוטה, הוא רץ לראות האם תפילתו הועילה.

וַיַּשְׁקֵף עַל פְּנֵי סְדֹם וַעֲמֹרָה וְעַל כָּל פְּנֵי אֶרֶץ הַכִּכָּר וַיַּרְא וְהִנֵּה עָלָה קִיטֹר הָאָרֶץ כְּקִיטֹר הַכִּבְשָׁן: (שם,כ"ח)

את מה שמרגיש אברהם התורה חוסכת מאיתנו. אברהם מסר את נפשו על התפילה הזו, הוא סיכן את עצמו לגמרי, הוא נכנס במסירות נפש כה גדולה לתפילה הזו שאין בוקעת רקיעים יותר ממנה, וכאשר הוא קם בבוקר הוא מגלה שכל התפילה שלו עלתה בעשנה של סדום ולא יצא ממנה כלום. זו תחושה נוראית! הרשב"ם מנסה להראות שהקב"ה אוהב את תפילתו של אברהם, אבל הוא כלל לא נענה לתפילתו! זה כאב לב גדול!

תפילה מעומק הלב

סיפורו של החייל החטוף נחשון וקסמן הי"ד הוא סיפור המזכיר את הסיפור הזה1. הסיפור הזה נגע לליבם של כל תושבי הארץ. הפלסטינים שלחו קלטת עם אולטימטום שהיה אמור לפקוע בליל שבת בשעה 20:00. ביום חמישי בערב נערכה תפילה בכותל המערבי, תפילה המונית. אנשים מכל הקצוות הגיעו, תחושה שכולם מחוברים לדבר הזה, תפילה בוקעת רקיעים. הייתה תחושה של אחדות. ביום שישי בבוקר ביקשה אמו שבליל שבת ידליקו נר נוסף לשחרור בנה. ברבבות בתים בישראל הדליקו נר נוסף, אפילו בבתים בהם כלל לא מדליקים נרות. התפילה בכותל הייתה בעוצמות אדירות, מעמד מיוחד ומרגש. כוחות הביטחון הצליחו לאתר את המקום בו הוא נמצא - ביר נבאללה, קילומטרים ספורים מביתו של החייל החטוף. סיירת מטכ"ל הגיעה לבית, היה לחץ גדול כיוון שהאולטימטום עמד לפקוע. יצא רכב מהבית הזה ועצרו אותו, שם חקרו אדם שסייע למחבלים. אבל היה משהו שלא ידעו. שני חיילים של סיירת מטכ"ל טיפסו למעלה וחיפו על הבית, צוות של סיירת מטכ"ל נכנס פנימה בהסתערות, וכאן הייתה הטעות, המחבלים הכינו מראש דלת ממוגנת כך שאפקט ההפתעה נהרס. הדבר הראשון אותו עשו המחבלים היה להרוג את נחשון וקסמן הי"ד, הם הרגו חייל נוסף שנכנס בהסתערות ונהרגו אף הם.

התחושה הייתה נוראית! משהו כאן לא הצליח. היה משבר קשה! עם ישראל כולו התפלל מעומק הלב, תפילות בלי שום נגיעות חיצוניות. אם זה לא מתקבל איזו תפילה כן תתקבל? התפילות לא פועלות! זו הייתה תחושה נוראית. גם סיפורו של אברהם היה מאוד קשה. תפילה כה אמיתית ומדהימה שלא התקבלה, זה לא עבד. זה דבר נורא!

סיפור נוסף הוא על בחור שסיים סטאז' בלימודי משפטים, והיה לו חבר שאביו היה עו"ד בכיר במשרד עורכי דין. האב היה צריך לקבל תיק אחר ולכן חיפשו בחור צעיר ומוכשר שיכנס לתפקידו. הציעו לבחור הזה את התפקיד. הוא היה צריך להגיע לפגישה בשעה מסוימת בתחנה המרכזית בירושלים ונערך לכך. אותו אדם יצא לתחנת האוטובוס כדי לעלות על קו 405 לירושלים. בדרך, ביקשה ממנו אשה מבוגרת עזרה לקחת דברים לביתה, "רק כאן מעבר לכביש" אמרה לו הזקנה. אותו אדם נענה לפנייתה, וכשהגיע לצידו השני של הכביש, ביקשה ממנו האשה לעזור לה רק עד הבניין שלה שמרוחק בעוד 50 מטרים. כשהגיעו לשם ביקשה רק שיעזור לה להעלות את הדברים לקומה השלישית בה היא גרה. אותו אדם התלבט מה לעשות אך עשה כפי בקשת האשה, וכשחזר לתחנה ראה בדיוק את האוטובוס יוצא לדרכו מהתחנה. חבר שלו שסידר לו את העבודה אצל אביו אמר לו מראש שאם הוא מגיע בדקה איחור, אין לו סיכוי להתקבל לעבודה הזאת. אותו אדם ישב מיואש בתחנת האוטובוס ולא ידע מה לעשות. לאחר כמה זמן נודע לו שאותו אוטובוס עליו היה אמור לעלות דורדר ע"י מחבל לתהום בכביש ירושלים-ת"א באזור קרית יערים.

האדם הזה עזר לזקנה הזאת. אם הוא רק היה מעביר לה את הדברים מעבר לכביש הוא היה מספיק להגיע לאוטובוס הזה. אם הוא היה רץ אליה ולא עולה לקומה השלישית הוא היה מספיק להגיע לאוטובוס. הוא טיפס לקומה השלישית ופספס את האוטובוס. כמה מעט אנחנו יודעים, כמה צרה זווית הראיה שלנו! אנו רואים זווית מאוד קטנה, המציאות היא הרבה יותר מורכבת.

"ויזכור אלוקים את אברהם"

וַיְהִי בְּשַׁחֵת אֱלֹהִים אֶת עָרֵי הַכִּכָּר וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת אַבְרָהָם וַיְשַׁלַּח אֶת לוֹט מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה בַּהֲפֹךְ אֶת הֶעָרִים אֲשֶׁר יָשַׁב בָּהֵן לוֹט: (י"ט,כ"ט)

אברהם לא יודע מזה כלל! אין לו מושג. אברהם רואה את סדום ועמורה עולות בעשן, תפילתו לא עשתה פירות. לא כתוב כלל מה אברהם מרגיש אך ברור שזה כאב נורא, אכזבה. הוא מבין שכנראה לא היו צדיקים בתוך העיר. כמה הוא קיווה שיש. הוא בטוח שזה לא סייע לכלום. התברר שזה כן סייע למשהו קטן, ללוט. הפסוק כאן מספר שלוט ניצל בזכות אברהם. שתי בנותיו לקחו אותו למערה בסיפור הידוע ומזה יצאו עמון ומואב, משם הגיעה רות המואביה, בועז ודוד המלך – המשיח. זה דבר מדהים! אברהם התפלל וכעת הוא רואה שלא יצא כלום מתפילתו. כך זה נראה בעיני הבשר שלנו, כתפילה שלא הועילה. חז"ל אומרים במסכת ברכות (דף כו ע"ב):

איתמר, רבי יוסי ברבי חנינא אמר: תפלות אבות תקנום; רבי יהושע בן לוי אמר: תפלות כנגד תמידין תקנום. תניא כוותיה דרבי יוסי ברבי חנינא, ותניא כוותיה דרבי יהושע בן לוי. תניא כוותיה דרבי יוסי ברבי חנינא: אברהם תקן תפלת שחרית - שנאמר (בראשית י"ט) וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם, ואין עמידה אלא תפלה, שנאמר (תהלים ק"ו) ויעמד פינחס ויפלל;

מכל התפילות בחרו דווקא בתפילה זו. הרי יש תפילות שהצליחו, ומדוע דווקא את הפסוק הזה בחרו חז"ל? התפילה הזו שעל פניו נראית שלא הועילה כלום, באמת לא הועילה, חוץ מדבר אחד שיצא ממנה – המשיח! מלכות בית דוד ודוד המלך יצאו מהדבר הזה.

כוחה של תפילה

חז"ל מלמדים אותנו שאין תפילה שחוזרת ריקם. תפילה אמיתית לא הולכת לאיבוד. אנו לא מבינים כיצד זה פועל. לא תמיד זה פועל לפי הבנתנו. אנו מבקשים בכל ראש חודש שהקב"ה ימלא משאלות לבנו לטובה. והאם יש משאלות לרעה אצל האדם? יש אצלנו משאלות לב אך אנו לא תמיד יודעים שזה טוב. אנו מבקשים מהקב"ה שמשאלות לבנו אכן יהיו לטובה. אומרים חז"ל: יהודי קם בבוקר, וזו התפילה בה הוא פותח את היום שלו – תפילת שחרית. דע לך, תתפלל, זה עוזר! גם במקום בו נראה שזה לא עזר כלל והכל נשרף ועלה בקיטור השמימה, משם יצא הדבר הכי מדהים שאתה יכול לחשוב עליו. גאולתם של ישראל יוצאת מהסיפור הזה. זה לא הולך לאיבוד. גם אותה תפילה בכותל על נחשון וקסמן הי"ד פעלה ואף עוד פועלת, אך לנו לא ידוע איך. יתכן שבעתיד עוד נבין דברים ונראה דברים בפרספקטיבה רחבה יותר. אנו לא יודעים כמה צרות ואסונות תפילה זו מנעה מעם ישראל. תפילה זה קשר ישיר שנעשה אל הקב"ה. זה מסלול שהקב"ה הטביע בעולם, זה פועל וזה עושה את פעולתו. אנו נמצאים בעולם של העלם, לא רואים את הקב"ה ואי אפשר להבין כל דבר. את הרוב אולי אנו לא מבינים, אך אנו יודעים באמונה מוחלטת שתפילה אמיתית פועלת. זו המתנה שהקב"ה נתן לנו, את היכולת הזאת להתפלל. זה לא פשוט להתפלל. אפשר לבוא לפני ה' ולשפוך שיחו. כל אחד יכול לבוא ולהתפלל לפני הקב"ה, וכשהוא מתפלל מעומק הלב, התפילה אינה חוזרת ריקם.

בעזרת ה' נזכה להתפלל בלב שלם על עם ישראל ויתקבלו תפילותינו ברצון.






1 נחשון וקסמן הי"ד נחטף ע"י מחבלים לביר נבאללה, ונרצח בליל שבת, אור לי' מר-חשון ה'תשנ"ה.



-------------------------------------------------------------------------------------------