פרשת שבוע לחיות עם פרשת השבוע - דברים הרב יהושע ויצמן ג' אב תשע"ד

כל הזכויות שמורות לישיבת מעלות. הקובץ מופיע באתר הישיבה www.yesmalot.co.il
משוכתב ללא עריכה ע"פ שיעור מפי ראש הישיבה.


לחיות עם פרשת השבוע - דברים - לימוד מהמנהרות בעזה


הפסוק האחרון בפרשה (דברים ג', כ"א-כ"ב):

וְאֶת יְהוֹשׁוּעַ צִוֵּיתִי בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר עֵינֶיךָ הָרֹאֹת אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה ה' אֱלֹקֵיכֶם לִשְׁנֵי הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה כֵּן יַעֲשֶׂה ה' לְכָל הַמַּמְלָכוֹת אֲשֶׁר אַתָּה עֹבֵר שָׁמָּה. לֹא תִּירָאוּם כִּי ה' אֱלֹקֵיכֶם הוּא הַנִּלְחָם לָכֶם.

פסוק נפלא, במיוחד לתקופה שאנו נמצאים בה.
דיברנו בשיחות האחרונות על הצורך להודות לה', ולראות את הסייעתא דשמיא שמלוה אותנו. אף כי כל דבר עלה בדמים יקרים של חיילים קדושים וטהורים, הקב"ה מציל אותנו מאסונות גדולים שעלולים היו לקרות - על ידי חשיפת המנהרות וכדומה.
בשבוע שעבר דיברנו על העיוורון שקיים בהנהגה אל מול המנהרות. הפריע לי, שעם ישראל נמצא במלחמה, ואני חושב בצורה ביקורתית. אמנם זהו מחדל חמור מאוד - אינני יודע מה חמור יותר, האם שלא ידעו על המנהרות, או שידעו ולא טיפלו בכך - אבל לאחר המלחמה יקימו ועדת חקירה והיא תחקור מה שצריך. האם עכשיו זה הזמן לביקורת?

המחשבות הללו הזכירו לי את דברי הבעש"ט:

שמעתי ממורי שאם נזדמן שראה דבר עבירה (או שמע על אחד), יבחין שיש בו שמץ עבירה זו ושירגיש לתקן את עצמו (תולדות יעקב יוסף, לך לך).
שמעתי בשם מורי זלה"ה ביאור משנה "איזה חכם הלומד מכל אדם" על פי משל, המסתכל במראה יודע חסרונו וכו', כך ברואה חסרון זולתו יודע שיש בו שמץ מנהו וכו'. ודברי פי חכם חן (תולדות יעקב יוסף, פקודי).
הבעל שם טוב אמר כי האיש אשר הוא נקי לגמרי, ולא פגם כלל מעולם אפילו כל שהוא, אי אפשר לו לראות רע בשום אדם, או שישמע מרע שיעשה שום אדם, כי לא יזמין לו השם יתברך לראות רע או לשמוע שום רע, ולכן כשרואה האדם איזה איש שעושה רע, או שמספרים לפניו מאיזה איש שעשה רע, ידע בבירור שיש בו שמץ מנהו מאותו הדבר עצמו, ואף אם הוא צדיק, מכל מקום יש בו קצת דקצת מאותו ענין, והזמין לו השם יתברך ראיה זו או שמיעה זו, כדי שישים אל לבו לשוב ולתקן הפגם ההוא, ועל ידי זה ישוב גם האיש הזה העושה רע, כי הוא תלוי בו, ולכן אין לאדם לדבר לשון הרע על חבירו אף שראה אותו עובר עבירה, או ששמע מאיש מהימן שעשה עבירה, דהא מזה שהוא ראה או שמע הדבר ההוא, מזה יראה שמסתמא גם בו עצמו יש מקצת מאותו הדבר, ומוטל עליו לתקן אצלו הדבר ההוא, ועל ידי זה יתוקן גם האיש העושה רע וכו' (ערבי נחל, לך לך).

אלו דברים עמוקים מאוד של הבעש"ט, שננסה לעמוד על מקצת המשמעות שלהם.

בדברי הבעש"ט יש לעמוד על שתי בחינות.
א. מי שאין בו רע - לא יכול לראות רע על השני. הרמח"ל מבאר, שהראיה היא תוצאה של העובדה שיש בנו את כל המציאות בצורה גולמית. הנשמה שבקרבנו כוללת הכל, וכשאנו רואים משהו - זה מגדיר לנו מה יש בתוכנו. אם אין בנו מהדבר שאנו רואים - פגיעת קרני האור בעינינו היא חסרת משמעות.
אדם שכולו טוב - כל מה שהוא רואה יתפרש על ידו לטוב. מישהו חותך את בטנו של חברו - כנראה זה ניתוח... אין בו כלל רע ואין לו יכולת לפרש דברים לרע.
רק מכיון שיש בנו רע - אנו מפרשים את מה שאנו רואים לרע. ככל שהאדם רע יותר בתוכו, כך הוא ביקורתי יותר, פסימי יותר, רואה יותר רע - מתוך מה שנמצא אצלו בנפש.
ב. הקב"ה סידר שתראה את המעשה הרע הזה - כדי שתבין שזה תלוי בך, וכשאתה תחזור בתשובה על החטא שיש בך - יתוקן גם הדבר שאתה ראית. הראו לך את זה כי זה נוגע לך, ויש לך יכולת לתקן את זה.

לאור דברים אלו, חשבתי שאם אני רואה חסרון בכך שלא ראו ולא טיפלו במנהרות של אויבינו, אני צריך לברר - איפה נמצא אצלי הפגם הזה? איפה אנו, שמבקרים את ההנהגה - נגועים בשמץ הדבר הזה.
ננסה לדקדק מעט בדברי הבעש"ט. אדם רואה מישהו נוסע בשבת, והוא שואל אותו מהי הדרך לנחל כזיב... למה אתה חושב שהוא מחלל שבת? למה אתה לא חושב שזה למטרה חיובית? כנראה יש בך מהדבר הזה. אבל אני שומר שבת?!
סיפור דומה מובא על הבעש"ט (נוצר חסד ד', א'):

שפעם אחת ראה איש המוני שחילל שבת בשוגג קרוב למזיד, והִרבה תשובה על זה, עד שגילו לו מן השמים שגם הוא חילל שבת, ששימש עצמו (=השתמש) עם תלמיד חכם הנקרא שבת.

הבעש"ט ראה מישהו שחילל שבת, והבין שיש בו פגם של חילול שבת. הוא צעק ובכה עד שגילו לו ממתיבתא דרקיעא, שיש בו פגם דומה - הוא חילל את קדושתו של תלמיד חכם הנקרא שבת, והשתמש בו לחולין.
כשאדם רואה דבר עבירה, עליו לדייק ולראות מהו הפגם המדוייק שיש בו, הקשור לעבירה שהוא ראה.
איננו במדרגה שיגלו לנו מן השמים, אבל עלינו לנסות להבין ולדייק - מהו הפגם שיש בנו, בכך שאנו רואים פגם אצל זולתנו בענין המנהרות והטיפול בהן.

מהי מנהרה? מה לא ראו ולא ידעו?
לא ראו את הפנימיות. יש דברים נסתרים, מתחת לאדמה, ומתעלמים מהם. מתייחסים רק לנגלה. כל עוד הדברים לא נראים - לא מתייחסים אליהם. "יהיה בסדר". נגיע לגשר - נעבור אותו.
גם לנו יש מנהרות - יש בתורה חלק עמוק ונסתר, הנמצא מתחת לפני השטח: פנימיות התורה. המנהרה חשוכה, אך היא נקראת על שם האור. החלק של האור שבתורה הוא נסתר ואיננו נראה בגלוי.
בפנימיות התורה יש עולם שלם - עיר שלמה, עם פיתולים והסתעפויות. גם אנו חוטאים בכך שאנו מתעלמים מן המנהרות שלנו. מנהרות יכולות להיות דבר טוב מאוד. הקב"ה גילה לנו עולם שלם, ואנו מתעלמים ממנו. די לנו בנגלה, בידיעה ההלכה, בקיום התורה והמצוות כראוי, וזהו. "אין לי חלק בנסתרות". כך אומרים רבים - ברמה כזו או אחרת.
גם לנו יש את החסרון של ההתעלמות מן המנהרות ואנו צריכים לתקן אותו. הרב קוק זצ"ל זועק על כך במקומות רבים, ונצטט את דבריו באגרת (ח"ב אגרת תפ"ג):

מאמרו היקר הגיעני, ובעוצם טרדותי המרובות עברתי עליו, ונהניתי מאד מסגנונו הספרותי, העשוי בטוב טעם, ומדעותיו הצודקות בכללות דבריו. מאמרים וספרים כאלה הם בודאי בדורנו אחת מהרטיות היותר טובות למכתנו האנושה. אמנם לעולם לא נוכל להתעלם מהתרופה הכללית הכוללת את הכל, ושעזיבתה היא שגרמה לנו את נפילתנו, והוא הדבר מה שאני בעניי ובמר נפשי רגיל לקרא, לשנות ולשלש מאות ואלפים פעמים, עזבנו את נשמת התורה, וזאת היא הצעקה הגדולה המקפת בעזה דורות רבים, מימי הנביאים, הסופרים והחכמים, גדולי הדורות הראשונים והאחרונים. גדולי הכשרון שבנו, פנו להם בעיקר אל הצד המעשי שבתורה, וגם שם רק במקצועות מיוחדים, עבדוהו והרגילוהו בחינוך, והצד ההרגשי, ויותר מזה הצד העיוני, ומה שלמעלה ממנו ובא אחריו ממילא, הקדשי ההופעי, שבו הגאולה והישועה גנוזה, אותו עזבו לגמרי, ולגס-רוח ומשוגע יחשב גם מי שבא ותובע את העלבון הגדול הזה, מרועי האומה.

"מכתנו האנושה" - מכת הכפירה, שהיא מכת הדור, וכל הצרות שאנו סובלים עד היום הן תוצאה שלה - עזיבת התורה, התרחקות מדבר ה' ומתורתו.
הרב מדבר בכאב גדול - "בעניי ובמר נפשי", על עזיבת נשמת התורה. זו התרופה למכת הכפירה ולמה שבא בעקבותיה. חלק זה של התורה - "בו הגאולה והישועה גנוזה". הרצי"ה זצ"ל מפנה בהערות לדברי הזוה"ק בשני מקומות, שבהם נאמר שעל ידי פנימיות התורה יצאו ישראל מן הגלות. חסרון העיסוק בחלק זה של התורה הוא המעכב את הגאולה.
"ולגס רוח ומשוגע" - הזוי בלשוננו - "יחשב מי שבא ותובע את העלבון הגדול הזה". מי שאומר: יש מנהרות מתחתינו, עולם שלם של תורה, בואו נגלה אותו. אין צורך לפוצץ, רק לגלות את האור של המנהרות הללו - נחשב להזוי.
חיילים רבים, הי"ד, נפלו בגלל המנהרות של האויב. כל אחד ואחד מהם קדוש וטהור. בתמונות שלהם רואים כמה הם קדושים. כך כותב הרב בהמשך הדברים:

ועל זה אנו נתבעים ולזה נוצרנו. ובכל זמן שאנו נדדים, נשחטים ונטבחים, כצבאות וכאילים, על אשר אין אנו מכירים את תפקידנו, באים אנשים קטנים ומצומצמים, ומרפאים אותנו ברפואות קרות מכל המינים ואת סם-החיים העיקרי, אותו מניחים בקרן זוית. אלה מתוך טמטום הלב וקטנות-אמנה, ואלה מתוך גאוה וחסרון-ידיעה, ועוד הפעם חושבים שהגדלת תורה והאדרתה, כשתהיה באותו המובן הצר והיבש... שזו תהיה גם כעת התרופה הכוללת לכל מכאובותינו הרבים.

הרב כותב בביטויים חריפים ביותר. אנשי תורה מדברים על הגדלת תורה והאדרתה במובן הרגיל - לימוד גמרא, רש"י ותוספות, רשב"א, קצות ור' חיים - עליהם אומר הרב: "אלה מתוך טמטום הלב וקטנות אמנה, ואלה מתוך גאוה וחסרון ידיעה".
איך אתם לא רואים שיש נשמה? מנין צצו כל הדברים הגלויים? אתם לא שומעים את הדפיקות מתחת לפני השטח - "קול דודי דופק"? אתם לא רואים שהעולם הגלוי הוא ביטוי לעולם פנימי, נסתר ועמוק?
גם לנו יש לפעמים שכים בעינינו.

"כשיש מלחמה בעולם מתעורר כח משיח" (אורות המלחמה, א') - יש כרגע אור של משיח בעולם, בואו נהיה ראויים לו.
כדי לחשוף מנהרות בקרקע יש צורך בקסדה, בשכפ"ץ או בעזרים אחרים.
כדי לחשוף את המנהרות שבתורה יש צורך במידות מתוקנות. צריכים לחיות בתרבות ישראלית מקורית - לחזור להיות אנחנו. להיפרד מהזבל התרבותי שיש הנשאבים אליו ומתמכרים אליו, ולחזור לעצמנו. אז נהיה ראויים לחשוף את המנהרות הללו. זו התביעה מאיתנו. "על זה אנו נתבעים ולזה נוצרנו".
אם אתה רואה שיש מנהרות ולא גילו אותם - יש לך בעיה כזו. אנחנו צריכים לתקן את הבעיה שלנו, להפסיק לעמוד מן הצד, ולהתחיל לפעול.
אם אנו נחזור בתשובה על מה שבתפקידנו - יתוקנו הבעיות שאנו רואים אצל אחרים. זה מתחיל מאיתנו. כאן הגאולה והישועה גנוזה. האם ניתן לא להתייחס לדברים?

אנחנו רואים כמה אסונות יכולים להיות כשיש תחתיך מנהרה, ואתה לא מטפל בזה. גם בתורה יש מנהרות, ואנו לא מטפלים. אנו ממשיכים להגיב למציאות. זורחת השמש - מניחים תפילין, קוראים קריאת שמע, מתפללים. רוצים לאכול - מברכים. התגובות שלנו טובות מאוד. אך היכן היוזמה? מה לגבי חשיפת המנהרות שבהן תלויה הגאולה?
זו התשובה שלנו, ואם נתקן זאת - יתוקנו החטאים בהנהגה. אלו דברים עמוקים של הבעש"ט, וניכרים דברי אמת. אנו רואים חסרון אצל השני - זה סימן לפגם שיש בנו, וצריכים לדייק ולראות מהו הפגם.

נעשה אנו את תפקידנו, והקב"ה יגאל אותנו גאולה שלמה בע"ה.
לֹא תִּירָאוּם כִּי ה' אֱלֹקֵיכֶם הוּא הַנִּלְחָם לָכֶם.


-------------------------------------------------------------------------------------------