מוסר התשובה הטבעית הרב יהושע ויצמן י"ט אלול תשע"ה

כל הזכויות שמורות לישיבת מעלות. הקובץ מופיע באתר הישיבה www.yesmalot.co.il
משוכתב ללא עריכה ע"פ שיעור מפי ראש הישיבה.


התשובה הטבעית


התשובה האישית של האדם, כך מלמדנו הרב קוק, היא חלק מהתהליך הכללי של תשובת העולם כולו. העולם הולך ומתפתח בתחומים רבים, וכולם מובילים ל"חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם" (איכה ה', כ"א) - כאדם הראשון שהיה מקדם לגן עדן (עי' איכה רבה פרשה ה', כ"א).

גם תשובתו של האדם על חטאיו, היא חלק ממערכת כללית יותר של תשובה הקיימת באדם. כך מבאר הרב קוק את מושג התשובה בפרקים הראשונים של אורות התשובה.
נעיין בכמה עניינים העולים מן הפרק הראשון:

תשובה טבעית, אמונית, שכלית
את התשובה אנו מוצאים בשלש מערכות : א) תשובה טבעית, ב) אמונית, ג) תשובה שכלית.
בתשובה הטבעית יש שני חלקים: תשובה טבעית גופנית ותשובה טבעית נפשית.
הגופנית סובבת את כל העבירות נגד חוקי הטבע, המוסר והתורה, המקושרים עם חוקי הטבע, שסוף כל הנהגה רעה הוא להביא מחלות ומכאובים, והרבה סובל מזה האדם הפרטי והכללי.

החלק הראשון של התשובה, עוסק בעברות נגד חוקי הטבע. האדם באופן טבעי הוא "בעל תשובה" - הגוף פועל מטבעו בצורה נכונה, ומתקן את עצמו. בצורה טבעית - הגוף פועל נכון, ומתקן את ההפרעות שהוא פוגש במהלך החיים. האדם מקלקל וגורם לגופו תקלות ובעיות, שצריך הוא אחר כך לעמול כדי לתקנן.

בפרק ה' (פסקא א') מוסיף הרב בענין זה:

התשובה היא ההרגשה היותר בריאה של הנפש. נשמה בריאה בגוף בריא מוכרחת היא לבא לידי האושר הגדול של תשובה, והיא מרגשת בה את העונג הטבעי היותר גדול. פליטת החמרים המזיקים פועלת פעולתה הטובה והמבריאה בגויה כשהיא שלמה בתכונתה, והרקה רוחנית של כל מעשה רע וכל רשומים רעים ומקולקלים הבאים ממנו, של כל מחשבה רעה ושל כל רחוק מהתוכן האצילי האלהי בכלל, שהוא יסוד לכל רע, לכל גסות וכעור, מוכרחת היא לבא, כשהאורגן בריא מצדו הרוחני והגשמי יחדיו.

כשהגוף פועל בצורה נכונה ובריאה, הוא מטבעו נמנע מלצבור פסולת. יש בגוף מנגנון טבעי שמוציא מהגוף את הפסולת, ומשאיר את חומרי הבנין הנחוצים לגוף. הפרשת הפסולת היא "חזרה בתשובה" של הגוף - יש בו דברים שמזיקים לו והוא מתקן ומוציא אותם.

על גבי המנגנון הטבעי של הפרשת הפסולת, יש חלקים נוספים של שמירת הגוף בריא בטבעו, שיש בהם צד של בחירה של האדם ואין הם פועלים מעצמם.
הגוף שומר על עצמו בצורה בסיסית, וכשאדם אוכל מאכל שמזיק לו - הגוף מפריש אותו.
אולם, האדם משבש במעשיו את המנגנון הטבעי של הגוף. כשאנו אוכלים מאכלים מזיקים בכמות גדולה - הם פוגעים ביכולתו של הגוף להפריש את הפסולת, והיא הולכת ומצטברת בגוף. כשהגוף נחשף לקרינה בכמויות גדולות - עלולים להיגרם נזקים קשים.
לפעמים יש צורך בהתערבות חיצונית כדי לתקן את אשר קלקל האדם ולפתור את הבעיות מהצטברותם של חומרים מזיקים בגוף.

ואחרי הבירור שמתברר אצלו הדבר, שהוא בעצמו בהנהגתו הרעה אשם הוא בכל אותו דלדול החיים שבא לו, הרי הוא שם לב לתקן את המצב, לשוב לחוקי החיים, לשמור את חוקי הטבע, המוסר והתורה, למען ישוב ויחיה וישובו אליו החיים בכל רעננותם.

כשאדם מבין כי הוא, בהנהגתו הרעה, אשם בבעיותיו הגופניות, הוא מתקן את דרכיו, וחוזר לחוקי החיים הבסיסיים והטבעיים - וזו היא תשובתו.

המדיצינה עוסקת בזה אמנם הרבה, אבל לא נשתכללה כפי הנראה עדיין לגמרי עבודה גדולה זו, ולא נמצא עדיין הפתרון הנכון לכל שאלות התשובה הגופנית, עד כמה שיש בגבולות החיים להחזיר לאדם את כל האבוד ממנו מצד החטאים מהרסי הגוף וכחותיו. וכפי הנראה מקצוע של תשובה זו תלוי הוא, בקשר חזק, ביתר חלקי התשובה הרוחנית-הטבעית, האמונית והשכלית.

דבר ידוע הוא כיום, שהבטחון של האדם, השמחה, ההסתכלות החיובית - כל אלו משפיעים בצורה ישירה וחזקה על המערכת הגופנית.
אורות התשובה איננו עוד ספר הדרכה לחיים טבעוניים. הרב מוסיף כאן נדבך חשוב ועמוק - האמונה. אם יצליח האדם להתחבר לנקודת האמונה העמוקה שבקרבו - ממנה יזרמו כוחות חיים לכל שאר חלקי הנפש. האמונה מביאה לאדם חיים ושמחה - שמובילים לבריאות הנפש והגוף.

הרב ממשיך לבאר, כי עקרונות אלו נכונים גם בקשר לבריאות הנפשית של האדם:

יותר פנימית היא התשובה הטבעית הנפשית והרוחנית. הוא מה שקוראים "מוסר כליות". טבע הנפש האנושית הוא ללכת בדרך ישרה, וכשסר מן הדרך, כשנפל בחטא, אם נפשו עדיין לא נשחתה לגמרי, הרי החוש הזה של הישרות מדאיב את לבבו והוא מתמוגג מכאב, והוא מזדרז לשוב לתקן את המעוות, עד אשר ירגיש כי נמחה חטאו. חלק זה של התשובה הוא מסובך הרבה מאד, תלוי הוא בתנאים רבים פנימיים וחצוניים, ויש בו כמה דרכי הטעה, שחובה היא להשמר מהם, אבל מכל מקום הוא אחד היסודות, שתוכן התשובה נשען עליהם.

כמו הבריאות של הגוף, גם הבריאות של הנפש טבעית לאדם. אם לא נפריע לנפש להיות בצורתה הטבעית - היא תופיע באדם בצורה מלאה ושלמה, תעניק לו שמחה ויציבות.
גם כאן, הבעיה היא שאנו יוצרים חסימות ומשבשים את התפקוד הנפשי הטבעי והתקין.
שמעתי פעם ברדיו על מחקר שבדק את הנזקים של צפיה בטלויזיה. זה היה מחקר מהזוית הביולוגית של הענין - ההשפעות של צפיה במסך על המוח ועל תפקודים נוספים של הגוף. נצטט כמה משפטים מן המחקר1.

מחקר קודם (קריסטאקיס, 2004) גילה שיש קשר בין צפיה בטלויזיה בגיל שנה ובגיל שלוש לסיכון לפתח ADHD בגיל 7. כל שעה נוספת שילד רואה ביום, מעלה את הסיכון לADHD ב9%.
הבעיה היא בצורה, ולא בתוכן - הקצב, חיתוכי העריכה, זום, רעשים פתאומיים וכדומה. ב"רחוב סומסום", הוכפלו הקצב וכמות החיתוכים במשך 26 השנים של קיומה.

בנוסף, נמצא קשר בין צפיה בטלויזיה ובין סיכוי לאוטיזם, וכן לאלצהיימר, ל"ע.
הצפיה משבשת את חילוף החומרים התקין וכן הפרשה של חומרים חשובים במוח.
המלצת החוקרים היא, שעד גיל שנתיים - ילדים לא יראו כלל טלויזיה. עד גיל חמש אין לצפות יותר מחצי שעה ביום.

התשובה הגופנית והנפשית זה הבסיס. הרב לא התחיל את אורות התשובה בעיסוק בחטאים של התורה, כמו שבת וכשרות. ההתחלה היא בבריאות הטבעית של האדם מבחינה גופנית ונפשית.
כדי שנוכל לחיות נכון ולקלוט את העולם שאנו חיים בו - אנו צריכים להשתחרר מהעטיפות והמחסומים שאנו מקיפים עצמנו בהם.

תלמידים טוענים: אני לא מתחבר לגמרא.
ודאי שכך הוא. מי שנפשו חסומה על ידי חיבור להבלים, מי שמוחו לא פועל נכון בגלל שהוא צופה הרבה בטלויזיה - איך יתחבר? אם היה מצליח להתחבר לתורה, היינו תמהים. אדם רואה סרט, ובא מיד אחר כך ללמוד תורה, והגמרא מצליחה להלהיב אותו. זה לא מובן. וכי הגמרא היא עוד סרט טוב? אם כך זה היה - היינו מחפשים ללמוד משהו אחר...
כדי להתחבר לתורה צריך לשחרר את כל החסימות שעוטפות את נפשנו.

מובא בגמרא (יומא כ' ע"ב):

תנו רבנן, אלמלא גלגל חמה נשמע קול המונה של רומי, ואלמלא קול המונה של רומי נשמע קול גלגל חמה.

המונה של רומי - התרבות שאנו חיים בתוכה, מפריעה לנו לשמוע את גלגל החמה - את טבע העולם כפי שהוא.
ועוד אמרו (תנחומא וזאת הברכה, ז'):

אלא רשע בחייו חשוב כמת מפני שרואה חמה זורחת - ואינו מברך יוצר אור, שוקעת - אינו מברך מעריב ערבים, אוכל ושותה ואינו מברך עליה, אבל הצדיקים מברכין על כל דבר ודבר שאוכלין ושותין ושרואין וששומעין.

איך יכול אדם לראות את השמש בזריחתה ולא לומר שירה לה'? איך יכול אדם להסתכל על העולם ולחשוב שהוא נוצר מעצמו?
כשהנפש חסומה לא רואים נכון את העולם.
יש כאלו שעבורם תאוריית המפץ הגדול מעוררת שאלות באמונה. זה תמוה. זהו מקור גדול לאמונה - היה מפץ, והנה יצא כזה עולם נפלא. מי גרם למפץ להפוך לעולם כזה? אתה לא רואה כאן את הקב"ה?
רק מי שנפשו חסומה ומקולקלת, רואה את העולם בצורה עקומה. זריחת השמש לא אומרת לו כלום.

התשובה הבסיסית היא התשובה אל טבעיות הגוף והנפש. לשחרר את החסמים, לא להעמיס על הגוף ועל הנפש דברים שחוסמים ומקלקלים אותם. זה הבסיס לכל המעלות הגדולות של התשובה השלמה שיבואו בעקבות הבסיס, בע"ה.

שנה טובה ומתוקה.






1 המחקר במלואו ובמקורו: Sigman A (2007), Visual voodoo: the biological impact of watching TV. Biologist 54(1) 12-17. כאן מובא בתרגום חופשי לעברית.



-------------------------------------------------------------------------------------------