פרשת שבוע לחיות עם פרשת השבוע - פרשת לך לך הרב יהושע ויצמן ח' חשוון תשע"ז

כל הזכויות שמורות לישיבת מעלות. הקובץ מופיע באתר הישיבה www.yesmalot.co.il
משוכתב ללא עריכה ע"פ שיעור מפי ראש הישיבה.


לחיות עם פרשת השבוע - לך לך - על הבחירות בארצות הברית


הזכרנו כבר כמה פעמים בעבר, שלחיות בדור שלנו זו חויה מיוחדת, מרתקת מאין כמוה. להתבונן בדרך שבה מנהיג הקב"ה את עולמו זה מרתק ומלמד הרבה מאוד.
חז"ל אומרים (אליהו רבה י"ד):

כך אמר להם הקב"ה לישראל... שליש היום אני קורא ושונה, ושליש היום אני דן את הדין, ושליש היום אני עושה צדקה, דן אני ומכלכל ומפרנס את כל העולם כולו ואת כל מעשה ידיי שבראתי בעולמי, ואין לפני שחוק אלא שעה אחת בלבד, אימתי יש לפני שחוק, בשעה שאומות העולם מתגאים ואומרים, בכמה גיבורים הוא בא עלינו, יבא עלינו באלף אלפים גיבורים, בכמה פרשים הוא בא עלינו... שנאמר: "למה רגשו גוים וגו' יושב בשמים ישחק".

אומות העולם מתגאים וחושבים שהכל בידם. התקשורת בידינו, הממסד הוא שלנו - אנחנו קובעים מה יהיה. והקב"ה צוחק. נותן להם לעשות סקרים, לדווח ולנתח - ובסוף צוחק על כולם.

החויה הזו חוזרת לאחרונה שוב ושוב.
לא מזמן היה משאל עם בבריטניה האם לצאת מהאיחוד האירופי. גם שם, השלטון היה בעד להישאר, וכל הסקרים הראו שציבור בעד להישאר - ובסוף הציבור אמר את דברו. "יושב בשמים ישחק", וגם הציבור צוחק על מי שמנסה להוביל אותו.
זה מדהים לראות איזו עוצמה, איזו בגרות ואיזו יכולת בחירה יש לציבור בדור שלנו.
בעבר זה לא היה כך. החדשות הופיעו באופן בלעדי ברדיו או בטלויזיה. מי שהחזיק במיקרופון - החזיק בשליטה על המידע. הוא החליט מה ישמעו ואיך ישמעו, על פי עולם הערכים והשפה שלו. הוא מחליט מה קרה ומה חשוב, ובעצם יש מישהו שמחליט עבור האזרחים מה לחשוב.
היום זה כבר לא כך. נפל דבר בעולם. עם כל הביקורת על הטלפונים החכמים, צריך להכיר בכך שהם עשו מהפכה בעולם. היום כבר לא צריך את הרדיו והטלויזיה כדי לשמוע חדשות. הציבור נפגש בעצמו עם הדברים, בצורה בלתי אמצעית. כשנמאס לציבור משחיתות, מהממסד, מהרשעות - הוא אומר את דברו. אדם פשוט, מכפר קטן, יכול לחשוב אחרת מנשיא המעצמה הגדולה בעולם - ולבחור נגדו. הנשיא אומר משהו אחד, התקשורת מתגייסת לצד אחד - והאזרח הקטן מחליט להיפך.
הקב"ה מעביר את ההנהגה אל הציבור. בספרים הקדושים מתואר התהליך הזה, שההמון הולך ומתחזק - בהשכלה, בצד הרוחני והמוסרי - והמנהיגים יורדים ומתמעטים. ההמון הוא השולט ואין אדם אחד בעל שאר רוח שמנהיג את האומה.

הפרשיה הזו קשורה גם לפרשות השבוע. אנו נמצאים במעבר בין פרשת נח לפרשת לך לך, בין דור הפלגה לאברהם אבינו.
בדור הפלגה נאמר (בראשית י"א, א'):

וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים.

השפה האחת היא ביטוי לתקשורת, דברים אחדים - ביטוי למנהיגים. נמרוד, מנהיג דור הפלגה, שלט בתקשורת ובממסד, והוא החליט מה אנשים יחשבו. הוא החליט לבנות מגדל וראשו בשמים, ואף אחד לא יכול לחשוב אחרת. במדרש מתואר (פרקי דרבי אליעזר פרק כ"ד):

ועבר אברהם בן תרח וראה אותם בונים את העיר ואת המגדל וקללם בשם אלהים, שנאמר: "בלע פלג לשונם", ומאסו את דבריו כאבן מושלכת על גבי קרקע... ועליו הכתוב אומר: "אבן מאסו הבונים".

אברהם מנסה לעורר את אנשי הדור, אבל הם לא מוכנים לשמוע לו. כולם שבויים ב"שפה אחת" שקבע נמרוד.
לכן אברהם מקלל אותם (תהלים נ"ה, י'):

בַּלַּע ה' פַּלַּג לְשׁוֹנָם...

צריך לעשות כאן פילוג, שיהיה עימות בין דעות שונות, שיהיה מישהו שחושב אחרת ואפשר להזדהות איתו.
על הרקע הזה של "שפה אחת ודברים אחדים" מגיע אברהם אבינו. הוא מביא לעולם את הדרך לחשוב אחרת. אברהם הוא אבי המחשבה החופשית. עוד שנים רבות יעברו על העולם עד שיגיע למטרתו, אבל זה מתחיל כאן, באברהם אבינו, ביכולת לחשוב אחרת.

בהמשך הפרשה אנו פוגשים זוית נוספת בדרכו של אברהם אבינו.
הפרשה מתארת מלחמת עולם - ארבעת המלכים נגד החמישה, וחז"ל מלמדים אותנו שהכל היה סביב אברהם אבינו.
יש כאלו שמרגישים שעם ישראל הוא זניח בעולם, ושההשפעה שלו על העולם איננה משמעותית. חז"ל אומרים שההיפך הוא הנכון. מלחמת המלכים היתה בגלל רצונם למשוך אליהם את אברהם אבינו. כל התסיסה שהיתה בין המלכים - היתה בגלל אברהם. יתכן שלא היה זה ענין שבמודעות, אבל הרקע לתסיסה ולמאבק בין המלכים היה אברהם אבינו. למלכים הללו היה חשוב להילחם באברהם אבינו.
בסוף הפרשה אנו פוגשים שוב במלכים (בראשית י"ז, ו'):

וּמְלָכִים מִמְּךָ יֵצֵאוּ.

גם לשרה מובטח (בראשית י"ז, ט"ז):

מַלְכֵי עַמִּים מִמֶּנָּה יִהְיוּ.

לאברהם אבינו יש השפעה על העולם כולו, וכל מה שקורה בין האומות - סובב סביב אברהם.

אברהם בא לבנות את האומה הישראלית, ותפקידה הוא לקרוא בשם ה'. זו התכלית של הבריאה, וממילא כל מה שקורה בבריאה ובהיסטוריה של העולם קשור להנהגת עם ישראל. האם יש כאן קריאה בשם ה'? האם זה מקדם את העולם לקראת יעודו? זה מה שמכתיב את כל מה שקורה בעולם.

בעקבות מלחמת המלכים מגיעה ההבטחה של ה' לאברהם על הזרע ועל הארץ. היה כאן תהליך שהעולם צריך לעבור, כדי שהקב"ה יתגלה לאברהם ויבטיח לו את המשכיות האומה. זה מה שנולד ממלחמת המלכים.
מן הסתם לא כך תוארו הדברים במאמרי המערכת של העיתונים באותה תקופה. הם ניתחו את מלחמת המלכים בצורה אחרת. אך התורה מספרת לנו מה מניע את המציאות מהרבדים העמוקים.

גם בימינו, כל מה שקורה בעולם קשור אלינו, ואנו צריכים להתבונן ולראות איך זה משפיע עלינו ומה ההשלכות של ההתפתחויות.
אם ננסה לנתח את המציאות שלנו, הבחירות בארצות הברית מלמדות שהציבור נוטה לכיוון השמרני. הנשיא הנבחר שייך למפלגה השמרנית יותר. עד עכשיו היתה גישה פתוחה יותר, מבחינת הגבולות, חוקי ההגירה, ההסכם עם איראן - הכל היה בגישה של חופש והעדר גבולות. כנגד זה בא הציבור ואומר: לא מוכנים לכך. אנחנו רוצים גבולות, רוצים הכרה בלאומיות.

ענין נוסף, לאור פסוק במשלי (משלי כ"א, א'):

פַּלְגֵי מַיִם לֶב מֶלֶךְ בְּיַד ה' עַל כָּל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ יַטֶּנּוּ.

כשם שאדם יכול להוציא מהנהר פלגי מים ולהטות אותם לאן שהוא רוצה, כך לב המלך ביד ה' ויכול הוא להטותו לכל כיוון שירצה. אל כל אשר יחפוץ ה' - יטה את לב המלך.
התקשיתי בפסוק, מדוע צריך את המילים "פלגי מים". לכאורה המסר ברור גם בלי המילים הללו: "לב מלך ביד ה'". מה מוסיף המשל למים?
הגר"א בפירושו לפסוק כותב:

מפני שהרבים תלויים במלך ונתן לו הקב"ה כח להמית ולהחיות להרע ולהיטיב, שומר ה' את לבו שלא יטה רע לעשות גזרת השם ית'... ומהשם יבקש רחמים ואליו יצפה וישא עיניו כי הוא המטה לב המלך לכל אשר יחפוץ כאשר יטה האדם פלגי מים לכל מקום שיצטרך להטותם.

"פלגי" הוא לשון פילוג וחילוק. לב המלך יש בו טוב ורע, ואפשר להטותו לכל מקום שירצה. החידוש הוא שגם הרע הוא ביד ה', ולפעמים ה' משתמש בכח הרע שבמלך ומטה אותו לרצונו. הקב"ה מנהיג את עולמו, והוא משתמש בכלים שונים. המעצמה הגדולה היא כלי משמעותי ביד ה' להוביל מהלכים בעולם, ובחירת הנשיא היא חלק מהנהגת ה' את עולמו.
מכיון ש"לב מלך ביד ה'", אנו צריכים להמתין ולראות כיצד הקב"ה מנהל את עולמו וכיצד הדברים מתפתחים בהנהגת ה'.
חז"ל אומרים על יוסף שהיה תדיר מחכה לקב"ה. גם כשעלה לגדולה וגם כשירד לבור, הבין יוסף שזה חלק ממה שהקב"ה מוביל אותו, וחיכה לראות מה הקב"ה רוצה מאיתו ואיך הדברים מתפתחים. כך אנחנו צריכים להמתין ולצפות לקב"ה, ולראות מה הקב"ה מוליד מכל ההתרחשויות.

מה שאנו לומדים מהבחירות הללו הוא שהרבה ממה שקורה תלוי בנו, בציבור.
יש כמה ערכים שעלינו ללמוד מההתרחשויות.
ראשית, היחס לתקשורת. לא להיבהל כשכל התקשורת משדרת משהו אחד, כי הציבור מכיר באמת ויודע ללכת איתה גם נגד התקשורת. גם אנו כבר חווינו חוויות כאלה בכמה מערכות בחירות.
על כן אנו צריכים לתת משקל גדול לציבור - לקשר עם הציבור, ל"פנים אל פנים". יש אומרים - מה זה עוזר "פנים אל פנים", הרי לפני שהגעת אליו הוא ראה טלויזיה, אחרי שתלך הוא יראה שוב, ולפעמים גם תוך כדי. אתה יכול בכלל להשפיע עליו מול כל התקשורת?
והתשובה היא, שהמציאות מוכיחה שכן, אפשר להשפיע. התקשורת לא קובעת, וכשיוצרים קשר בלתי אמצעי עם אנשים - יש לזה השפעה גדולה יותר מהתקשורת.
כך גם כוחו של הממסד מוגבל. אמנם יש לו כח לעשות ולפעול, אבל גם לציבור יש כח גדול מאוד, והוא הולך לפעמים נגד הממסד.

ה' מטה את לב המלך על פי מה שקורה כאן בעולם שלנו. אנו צריכים לבסם את העולם, להגביר את התורה, את החסד ואת הרחמים, ואז הקב"ה ינהיג את העולם ויטה את לב המלכים למידת החסד והרחמים.

ענין נוסף הוא הרצון של הציבור הרחב בשמרנות, והתרחקות מהגישה הפוסט מודרנית. גם בתוך עולם התורה יש גישה כזו, הרואה צורך להיות קשורים ומחוברים לעולם המדעי והתרבותי ולתפיסות העולם שלו, כאילו אם לא נהיה קשורים לכך - אין לנו זכות קיום. אין זה נכון. לתורה הקדושה ולציבור יש כח, ואל לנו ללכת אחר כל רוח שנושבת בעולם. אחר גל פוסט מודרני העולם חוזר לגישה שמרנית.

אנו מתפללים שהקב"ה יכוון את כל המאורעות לטובה, לחיזוק עם ישראל ולקריאה בשם ה'.


-------------------------------------------------------------------------------------------